זה הסיפור שלנו

פרק 4

למרות שנכנסנו ביחד, הרגשתי לא בנוח. זרה.
הן כולן היו יפות, טבעיות וכיפיות ואני הרגשתי מבודדת למרות שהייתי מוקפת בבנות וגם בבנים (שלא ידעתי שיהיו) .
זה קורה לי לעיתים קרובות, מידי יש לציין. הרגשתי לא שייכת, לא משתלבת.

טליה ושילת מנסות למשוך אותי לרקוד, אבל אני נתקפת בחילה. ישבתי בצד ושתיתי מים לכמה דק' עד שעברה.
"עברה רבע שעה מאז שבאת ואת יושבת. עכשיו קומי לרקוד. זהו נמאס לנו לרקוד לבד ואת יושבת בצד כמו מסכנה" אמרו
"לא, מה פתאום... אני בסדר גמור. לכו תיהנו."
"לא! לקום. עכשיו." משכה אותי טליה בידיים והקימה אותי. התרוממתי והלכתי לרחבה, מה הטעם להתנגד עקשניות כמו אמא שלי
התחלתי לרקוד והאמת גם קצת להנות בזכות השיר האהוב עליי לריקודים, 'shut up and dance' התחלתי לזרום, להשתולל על הרחבה ולהרגיש את הקצב, נתתי לאנרגיות לסחוף אותי ולקחתי שוט מהמגש ששמו לפני. אמנם היינו בנות 18 אבל עדיין לא שתיתי ולא ידעתי איך זה ישפיע עליי.
אמנם צרב לי בגרון אבל זרמתי, הייתי משוחררת יותר והמשכתי לרקוד עם כולן, אפילו שהיו גברים ברחבה. זה לא כל כך הפריע לי לשם שינוי... בדר''כ אני מתביישת ולא מוציאה מילה ליד גברים זרים.
לא שמנו לב לטלפונים או מה השעה וכמה שוטים שתיתי והמשכנו לחגוג שזה סוף סוף נגמר. "לחיי חיים חדשים ומרגשים" צעק מישהו וכולנו אחריו "לחיינו" עוד שוט ועוד שוט.

לקראת סוף הערב הייתי די מבושמת משתייה, מסוחררת מריקודים ולא שמעתי את הטלפון מצלצל. 5 שיחות שלא נענו מיונתן, גרמו לו ולאלון לצאת מהרכב, עצבניים ומודאגים לחפש אותי בפנים.
"מסיבה פרטית" חסם אותם המאבטח
"אחותי הקטנה בפנים והיא לא עונה לי לטלפון, אני נכנס" התעצבן יונתן, ואלון מוסיף " גם אני!" עקפו את המאבטח בריצה לבפנים לחפש אותי, רק כדי למצוא אותי בזרועותיו של אחד הידידים של טליה, חמוד לאללה דווקא. מעדתי והוא אחז בי כדי שלא אפול לרצפה עם החיוך המדהים שלו. איזה הורס.
אלון קלט אותו תומך בי ועיניו התמלאו זעם, אני ראיתי רק במטושטש את אלון כועס. מוזר. אפילו יונתן פחות כועס ממנו והוא אחי.
הם רצו אלינו במהירות ולקחו אותי מידיו בפראות.יונתן אסף את הדברים שלי ויחד גררו אותי החוצה.
כועסים, אולי בצדק, אבל הם קצת הכאיבו לי ולא יכולתי לעמוד על הרגליים אז מעדתי.

מה שקרה אח''כ גרם לי לדפיקות לב רמות משום מה- אלון הרים אותי בידיו ונשא אותי לרכב. אף פעם לא הייתי קרובה לאלון כל כך , מריחה את הריח שלו, שומעת את דפיקות ליבו.
הנחתי את הראש בתוך צווארו ושקעתי שם. שמתי לב לצמרמורת שזה עורר בו כיון שהוא הפסיק לצעוק כמה חסרת אחריות אני ואיזה שטויות אני עושה והשתתק. יונתן שמע שחברו הפסיק לנזוף בי והפסיק גם הוא, פתח את נעילת הרכב ואח''כ את הדלת של המושב האחורי.
אלון השכיב אותי לרוחב, כיסה אותי עם מעילו והזיז קווצת שיער מפניי אל מאחורי האוזן, שמעתי את הדלת נטרקת, דלתות נפתחות מקדימה ונרדמתי.