"וואו, מה את אומרת? ככה דיברו אליו? זה נשמע כמו סצינה מ'מכשול קטן בדרך לחתונה'!"
"אויש, ספיר. ברצינות? טקט זה ממך והלאה" אמרה קסם בייאוש
"לא נורא" גלגלתי את עיניי
"לא, זה לא בסדר. ספיר, אין לך משהו יותר טוב לעשות?" התעצבנה וספיר הלכה חמוצת פנים
"סורי.. חסרת רגישות היא לפעמים, זה משהו"
"אני לא כועסת עליה. אם זו לא הייתה הדרמה שלי, גם אני הייתי חושבת שזה מגניב. אני מניחה."
"די, מאמוש. זה נוראי" חיבקה אותי "ממש החזקתי מכם כזוג"
"כן, טוב, אנשים משתנים."
"הוא צריך השתלת מוח, לא שינוי, אם הוא מוותר על מישהי כמוך"
"הוא לא בדיוק וויתר." הסתייגתי
"הבריח. זו המילה."
"טוב, נמאס לדבר עליו. אני צריכה הסחת דעת"
"יש המון ישיבות מוקלטות שצריך לתמלל, אז תהני"
"בואי, אני גם ככה צריכה לצבור נקודות זכות אחרי ההתנהגות שלי בשבועות האחרונים, באשמתו."
"שטויות, עוד כמה חודשים את משתחררת. למי אכפת?"
"תכל'ס."
***
"טוב, ברור לך שהוא ישלם על זה ביוקר?" תבעה טליה
"אוי, אל תתחילי גם את. הספיקה לי הסצינה של יונתן מולו" אמרתי בייאוש
"התכוונתי שהוא יצטער על מה שהפסיד אותך"
"תודה. את יודעת שהוא יכול להצטער כמה שהוא רוצה, אני-"
"היי, אלמה, אנחנו מתגנבים למטבח לראות אם יש משהו מעניין. להביא לך משהו?" קטע אותי אלמוג
"לא, תודה. בהצלחה" צעקתי
"בכיף" ענה
"איפה את?" שאלה טליה
"בספסלים מחוץ לחדר. למה?"
"מי החמוד שהציע לך להצטרף להרפתקה לילית?"
"תירגעי. זה אלמוג."
"אהה,"
"שום אהה. יש לו חברה ולהזכירך בקושי עבר שבוע מאז... את יודעת"
"האידיוט, אני יודעת. את צודקת. קחי לך עוד שבוע." צחקה
"מצחיק. את רוצה לשמוע את ההמשך או לא?"
"לא. יש לי משהו יותר חשוב לספר..." התלהבה
"אאוץ' תודה רבה לך באמת"
"סתמי. אז את שומעת?"
"מלידה"
"אתמול עידו ואני יושבים עם כולם. פתאום אני קולטת את ירין, הידיד שלך. זוכרת אותו?"
"ברור. נו ו..? נדלקת עליו?"
"נראה לך? בשבילי קיים רק עידו. נראה לי שהוא הולך להציע לי"
"מאיפה הסקת את זה?" התעניינתי
"ראיתי תמונות של טבעות בגלריה שלו. אני חושבת שהוא מחכה שאשתחרר"
"ג'נטלמן אמיתי."
"תמיד היה. אבל זה לא חשוב עכשיו, אז תפסיקי לקטוע אותי!"
"סליחה."
"הוא שאל עלייך..."
"שמחתי זקנתי, טליה."
"אני יודעת, חיים שלי. איזה מרגש?"
"מה מרגש? בטח סתם התעניין מה חדש מתוך נימוס."
"ממש לא. הוא חקר אם אתם עדיין ביחד וכששמע שנפרדתם, הוא היה המום. יש מצב שהוא יציע לך לצאת איתו."
"והשמש תזרח מחר"
"מה?" התבלבלה
"מה הנקודה?"
"שלא תעיזי לסרב לו. זו פקודה"
YOU ARE READING
זה הסיפור שלנו
רומנטיקהלפעמים אנשים בונים חומות כדי לראות למי אכפת מספיק כדי להרוס אותן עם נקודה זו מתחיל גם הסיפור שלנו, אבל לפני זה- הקדמה החיים האירו פנים אל אלמה בילדותה, לא חסר לה דבר והיא הייתה מוקפת בחברות אוהבות. כל זה השתנה כשעלתה לתיכון בבית הספר החדש בו התרחש...
