זה הסיפור שלנו

פרק 43

המשכתי להתגעגע אליו בכל יום שחלף. ניסיתי לקבור את הגעגוע והכאב שמתלווה אליו אבל הצלחתי רק בקושי.
"בשעה טובה, אלמה ובהצלחה בהמשך הדרך. נתגעגע אלייך כאן בצוות לשכת הרמטכ''ל" נישאו דברי הפרידה
"לחיים" קראו כולם והשיקו כוסות
"בהצלחה אלמה, קטן עלייך אזרחות!" איחלו ספיר וקסם
"תודה רבה לכולם. גם אני אתגעגע אליכם, מאוד מאוד. אתם המשפחה השנייה שלי" נפרדתי מהם
"חיים שלי!" חיבקה אותי שוב קסם, "מה אני אעשה כאן בלעדייך?"
"תראי 'האנטומיה' בלעדיי עם ספיר" הצטחקתי
"ששש, אל תגלי סודות מקצועיים."
"טוב לשמוע שזה מה שהחיילות שלי עושות בתפקיד" קרץ המפקד
"המפקד, ממלאות את תפקידנו בלבד. אתה יכול להיות בטוח" השבתי
"אני בטוח. היית חיילת טובה, חסון. בהצלחה" לחץ את ידי
"תודה המפקד." הוא הנהן ויצא מחדר הישיבות שהוסב לחדר מסיבות
"השקיעו אצלך באוכל, אלמה. מקושרת, אה?" קרצה ספיר
"ספיר, די לחשוב רק על האוכל כל הזמן! וואי איזה שמנה" אמרה קסם "אנחנו מאבדות צלע שלישית, את לא עצובה?"
"אני מטביעה את צערי באוכל" הסבירה בתמימות וצחקתי כי ספיר לא שמנה בכלל,
"יותר רזה ממקל הבחורה. תפסיקי להחמיר איתה, קסם."
"מבטיחה. את צריכה להבטיח שתשמרי איתנו על קשר"
"ברור. לא חשבתי אחרת" עניתי
"אלמה, איזה הופעה דפקת היום." הוסיפה ספיר
"שחרור או לא שחרור?" עשיתי סיבוב קצר
"5 דרקונים" דירגה את התלבושת שלי - מכנסי ג'ינס בהירים, חולצת תחרה לבנה, ג'קט ונעליים בצבע קאמל
"תודה רבה. חשוב לי לשמוע את זה ממך, את הגורו שלי" קירקרתי בצחוק וקסם מצטרפת אליי בכל הכוח
"תצחקו, תצחקו. יום אחד כולן יתלבשו כמוני ואז תבלעו את הלשון" נפגעה. לספיר אין חוש אופנה או התאמת צבעים בשום אופן
"הי, עם הטרנדים של היום לכי תדעי" אמרתי בניסיון לפייס
"כן, כן... את לא השתחררת?" אמרה בציניות
"אל תדאגי, ברגע שתיגמר המסיבה מבטיחה, אני הולכת. ואתן תישארו פה" הקנטתי
"לא לזמן רב, מתוקה." החזירה לי קסם, שהתגייסה חודשיים אחריי.
"דברי בשם עצמך" התמרמרה הצלע השלישית, שהתגייסה שלושה חודשים אחרי קסם
"בננות, חפרתן לי" הודעתי
"היי אלמה, שמעתי שאת משתחררת והייתי חייב לראות בעצמי כדי להאמין" נכנס אלמוג לשיחה בינינו
"הנך רואה במו עינייך" צחקתי
"אכן" הנהן והעניק לי חיבוק פרידה חזק "טוב לראות אותך בצבעים"
"תודה, מתי נזכה לראות אותך?"
"אילו הייתי בת" התמרמר
"טוב, שתוק אתה, מירמורון. מבאס שמחות" התערבה קסם
"גברת קסם, יש עלייך פה. טוב לדעת..." השיב בלגלוג והיא חרצה לו לשון
"אז בטח תיכננת חגיגות עם דון ז'ואן שלך. קצת עבודה על הברכיים?" התבדח בגסות וקרץ
קסם פערה עיניים ואני האדמתי
"אהמ, אנחנו כבר לא ביחד" אמרתי בשקט
"אוי מצטער, אחותי. שיט, לא ידעתי" הובך
"זה בסדר. מאיפה לך לדעת? זה לא שאתה יושב איתנו כל יום לשיחת בנות" הקללתי את האווירה
"גם נכון," צחק "אם זה מנחם אותך, החברה שלי זרקה אותי. אבל אם מישהו שואל אני זרקתי אותה"
"זה לא מנחם, כואב לי עלייך"
"אולי תצא עם קסם, היא פנויה" אמרה ספיר לפתע
"ספיר!" נעצה בה קסם מבטי מוות
"למה לא?" שאלתי
"סתמי, אלמה. עכשיו" העבירה את מבטיה אליי
"באמת למה לא, דברי איתי פה גדול. נצא מתישהו" אמר
"בטח, שאני אצא עם ניאדרתל שכמוך? בחלומות שלך" הובכה וניסתה למצוא את דרכה החוצה באמצעות סרקזם
"אחרי דייט אחד איתי, אני אהיה בחלומות שלך" קרץ והתרחק באיטיות
"סתומות!" התרגזה עלינו "מה חשבתן לעצמכן?"
"נכון שיהיה כיף להביך את קסם אחרי כל הפעמים שהיא הביכה אותנו?" אמרתי
"מה?" שאלה
"שאלת מה חשבנו לעצמנו" השיבה ספיר, "אז ענינו לך."
"את ממש מצחיקה היום, ספיר." החמיצה פנים
" אהמ אהמ חבר'ה. מה עם תמונת השחרור המסורתית שלי?" שאלתי