"אמא, מה קורה?" טילפנתי אליה בערב
"אלמה, מה שלומך? קרה משהו?"
"לא, לא קרה כלום. הכול בסדר" הרגעתי אותה, "בעצם יותר מבסדר. הכול מעולה"
"טוב לשמוע, ילדה שלי" הייתה קצת חשדנות בקולה
"אמא?"
"כן?"
"אני צריכה לספר לך משהו, אבל תבטיחי שתקשיבי לי ולא תכעסי" ביקשתי
"את בהיריון!" קבעה ואני מיהרתי להעמיד אותה על טעותה
"לא! לא! מה פתאום! באמת אמא... הגזמת." התעצבנתי
"זה קרה להמון בנות וזה לא בושה."
"אמא, די. אני מנסה להשחיל מילה ואת לא נותנת לי להוציא משפט אחד"
"אל תהיי מלודרמטית, את יודעת שאת יכולה לספר לי הכול."
"אני יוצאת עם אלון" פלטתי "קשר זוגי, רומנטי." הברהרתי אחרי ששתיקה השתררה בינינו
"אמא?"
"אה, את מחכה שאני אגיב?"
"כן.."
"מה יש לי להגיד? בהצלחה מתוקה. ראיתי את זה קורה ממזמן." גיחכה
"לא נכון."
"פפפ תעשי לי טובה. אני מכירה אותך טוב ואת שקופה למידי אז תאמיני לי שעליתי כבר על שניכם וחיכיתי לראות מתי תשתפי אותי."
"אבא יודע?"
"בקווים כלליים. מאוד. אז בעדינות עם זה.."
"קיוויתי שתוכלי לספר לו את"
"אני? ממש לא. זה צריך לבוא ממך, את יוצאת עם אלון. לא אני."
"נו אמא, בבקשה"
"שום בבקשה. תספרי לו בעצמך, תספגי את זעמו ואני אהיה לצידך. תומכת לחימה, אם תרצי"
"מצחיק מאוד. תודה על כלום"
"אין בעד מה, מתוקה. תמיד שמחה לעזור"
"זה היה בציניות"
"אני יודעת. טוב, אני הולכת לחמם מרק לאבא שלך, הקשיש הזה. לילה טוב, אלמה ואל תשכחי לצחצח שיניים."
"לילה טוב, אמא"
"איך היא קיבלה את זה?" נורתה השאלה אוטומטית מהקו השני
"סליחה? לא דיברנו שבוע... מה עם 'שלום אלמה, מה שלומך?, איך את מרגישה היום'?"
"אויש סתמי. אין לי כוח לבולשיט הזה. אני עייפה ועוד שנייה מחרימים לי את הטלפון בגלל עידו. אז ספרי ומיד."
"היא אומרת שידעה מההתחלה ושהיינו מאוד שקופים, אני ואלון. איזה שטויות. אני שקופה?"
"כמים. וזהו? לא היה אקשן? אש ותמרות עשן?"
"לא. כי זו לא טלנובלה בויוה פלוס"
"עם הדרמה שיצרתם, התעלתם על כותבי ויוה פלוס"
"זה נכון" צחקתי "האמת, זה באשמתו."
"נכון. ולך לא היה חלק בזה בכלל, עם הדרמטיות יתר שלך והפחד הפתטי..."
"אה, תסתמי גברת, בסדר?"
"טוב אני שמחה שהכול עבר בשלום, עכשיו נשאר לספר לאבא שלך" פיהקה "אני פורשת לישון, סורי מאמי. לילה טוב."
"לילה טוב."
"דברי איתי"
"כשישעמם לי."
"כלבה" נפגעה ואני צחקתי. דבילית הייתה, דבילית נשארה
"לילה טוב, חמודה" השבתי וניתקתי.
YOU ARE READING
זה הסיפור שלנו
Romanceלפעמים אנשים בונים חומות כדי לראות למי אכפת מספיק כדי להרוס אותן עם נקודה זו מתחיל גם הסיפור שלנו, אבל לפני זה- הקדמה החיים האירו פנים אל אלמה בילדותה, לא חסר לה דבר והיא הייתה מוקפת בחברות אוהבות. כל זה השתנה כשעלתה לתיכון בבית הספר החדש בו התרחש...
