《《אתה הבטחת !הבטחת שתמיד תהיה שם!
שלעולם לא תעזוב אותי!" צעקתי ולקחתי אוויר לפני שהמשכתי להטיח בסהר את כל התסכול שבי
"שלא משנה מה יקרה תמיד תהיה לצידי,בצד שלי!שלא משנה מה יגידו לך עלי אתה לא תיתן לזה לחדור אליך, לא תקשיב!
הבטחת שנהיה ביחד...
"אתה הבטחת! הבטחת שתמיד תהיה שם! שלעולם לא תעזוב אותי!" צעקתי ולקחתי אוויר לפני שהמשכתי להטיח בסהר את כל התסכול שנאגר לו בתוכי. "הבטחת שלא משנה מה יקרה תמיד תהיה לצידי, בצד שלי! שלא משנה מה יגידו לך עלי אתה לא תיתן לזה לחדור אליך, לא תקשיב! הבטחת שנהיה ביחד לנצח שמה שיש בנינו זה לתמיד, שמה שיש בנינו זה אמיתי לא משנה מה באש ובמים תמיד נהיה אנחנו! הבטחת שלא משנה מה יקרה לא תעשה שום דבר שיפגע בזוגיות הזאת!" עצרתי לרגע כדי לקחת אוויר ולהרגיע את סערת הרגשות שמציפה אותי ומאיימת לקחת ממני את האוויר.
"אמרנו אחד לשני כל כך הרבה ועשינו כל כך מעט!" אני ממשיכה להגיד אך בטון שקט ומתוסכל בעיקר, מתוסכל על המקום שהגענו אליו.
"איפה כל המילים שהבטחת לי? אמרת שאתה אוהב אותי כמו שלא אהבת מעולם ואיפה זה?אמרת שמה שאתה מרגיש אף פעם לא הרגשת! לאן זה נעלם?"
"ותראה מה קרה אנחנו לא ביחד ,אתה לא תמיד שם, אתה כן עזבת אותי, אתה לא תמיד בצד שלי, הקשבת למה שחברים שלך אמרו עלי, אנחנו לא נהיה לנצח ביחד, מה שהיה בנינו לא היה אמיתי מהצד שלך לפחות, המשכת הלאה השארת אותי עם כל השאלות והכי גרוע שאני, אני נראת כאילו המצב הזה סבבה מבחינתי אבל הוא לא, הוא לא סבבה כלום פה לא סבבה" אני אפילו לא מחכה לשמוע את התשובה שלו לפני שאני אוספת את הדברים שלי ויוצאת מהדירה, לא משנה איזה מה הוא יגיד זה לא ישנה את המצב. או את התחושות שלי. סהר הוביל אותי ואותו, ואת המערכת יחסים הזאת בפרט לאבדון.
•••
צלצול הטלפון שלי נשמע ברחבי הסלון אני מיד רצה אליו ומציצה על הצג האקס הכי טוב שלי חיוך עולה על פני כשאני מבינה שזה סהר ואני מיד עונה. "מייג" הטון שלו רציני. "כן סו" אני עונה. "תקשיבי דקה יש מצב שאת עושה לי טובה?" הוא ממשיך בלי לתת לי לענות. "יש מישהו שצריך לבוא לראות את הדירה שלי אולי הוא יכנס שותף יש מצב את מראה לו אותה אני פשוט בעבודה ואין לי דרך לצאת כרגע..." הוא מבקש. "אין בעיה,רק בתנאי אחד..." אני אומרת ומיד מנצלת את ההזדמנות. "כמה זה יעלה לי?" סהר אומר בקול מיואש הוא מכיר אותי כל כך טוב. "לא הרבה,פשוט שושנה ואלפרד*התעללו לי בשטיח ואבא שלי ובת הזוג שלו רוצים לבוא אלי שבוע הבא ואם הם יראו את השטיח שהם קנו לי במצב הזה אני יכולה להיפרד מהירושה כבר עכשיו"
"אוקי, לא ענית כמה את צריכה?" הוא אמר כאילו לא הקשיב בכלל לסיפור קורע הלב שגם לו יש חלק כי בכל זאת אלה גם הכלבים שלו שבתכלס יותר אוהבים אותו אז הוא סוג של חייב לי...
" אממ לא הרבה משהו כמו 500 שקל" אני אומרת בקלילות, נותנת לו תחושה ש500 שקל זה ה50 החדש! " אין בעיה אז היום בשלוש תיהי אצלי בדירה ובשש אני אעבור דרכך בדרך חזרה הביתה להעביר לך תכסף..." הוא ענה.
" תודה סו" אני מנסה להחניק את האושר בגרוני על זה שהוצאתי ממנו 500 ש"ח בלי להתאמץ אבל ללא הצלחה הוא בטח שמע, אני גרועה בלשמור דברים בבטן... סהר ואני זה סיפור אהבה בלתי נגמר, אני מודה אנחנו לא מתנהגים כמו אקסים רגילים, השלמנו והבנו שבמקום להיות ילדים קטנים שנפרדים בכעס ועצבים אנחנו ניקח את זה למקום טוב כי בסופו של דבר לא נפרדו בגלל שלא אהבנו. וחאבד את סהר בשבילי היה לאבד את החבר הכי טוב שלי, וזה מחיר שלא הייתי מוכנה לשלם.
בכל מקרה אנחנו חברי נפש וץואם לומר את האמת הוא כמו אחי, זה מתבטא בזה שהוא יכול להתייעץ איתי על בנות ואני יכולה לשלוח אותו לקנות לי פדים באמצע הלילה. בסופו של דבר, אנחנו אחד בשביל השניה. ולא נגד השניה. וזה אחד הדברים הטובים שעשינו עבורינו. גם אם לחלק מהאנשים זה נראה מוזר מהצד.
(*הכלבים שסו ומייג אימצו כשהיו יחד)
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
