האקסים הכי טובים

פרק 46- לא עושים טעות פעמים

רקדתי כמו משוגעת אתמול, תמיד חשבתי שאלכוהול משכר אותנו אבל זה ממש לא נכון זאת האווירה שגורמת לנו להרגיש במן חלום שכזה.
פחדתי מזה שאני לא אוכל להרים ציסר עם אבא שלי ואני לא יוכל לנתק את המחשבות שלי אבל באמת שלא הייתי צריכה, כל הערב אני וסהר רקדנו ביחד הכי משוחררים שיש והכי מאושרים שיש.

יש לו כבר כמה שבועות מבט מסויים כשהוא מסתכל עלי , הוא מחייך אבל לא סתם מחייך אפשר לראות אצלו את קמטי השמחה ליד העיניים, יש לו חיוך אמיתי שכזה, חיוך שמשדר אך ורק דבר אחד וזה אושר.

"מיגןןן" שילי קוראת לי ממאחורי הבר.
החלטתי היום ללכת לבקר את סהר בבר, הוא כל כך ריחם על עצמו היום בבוקר כשהוא היה צריך לקום, והיתלונן שהוא עייף, שהחלטתי להפתיע אותו ולהראות לו שגם אני לא ישנה.
"מה קורה?" אני שואלת אותה והיא מחבקת אותי, "בסדר מה את עושה פה?!" היא שואלת.
"סתם באתי לדבר עם סהר... הוא במשרד נכון?" אני שואלת אותה, לא סיפרתי לאף אחד על מה שקורה איתי ועם סהר בשבועות האחרונים, אני לא יודעת למה אבל כנראה שמשהו בתת מודע שלי רוצה שהיחסים האלו ישארו מתחת לרדאר.
"קרה משהו?" היא נבהלת, ובצדק לא הייתי פה מלא זמן ואף פעם לא הופעתי באמצע היום בלי התראה.
"לא ממש לא הכל טוב... אני אבוא עוד מעט" אני אומרת ופונה לכיוון המשרד שלו.

"שילי אם זאת את בפעם המליון הקשים נמצאים במ-" סהר מתחיל להגיד כשאני פותחת את הדלת אבל נעצר כשהוא רואה אותי.
"מה את עושה פה??!" הוא שואל וקם לקראתי.
"באתי לראות אם אתה עדיין מרחם על עצמך" אני אומרת ומתיישבת על ספה.
"לא ריחמתי על עצמי" הוא מתגונן.
"אה כן? אז ה'אני לא מאמין שאני צריך לקום אחרי לילה ללא שינה' זה היה סתם?!" אני שואלת וצוחקת.
הוא מתיישב בכיסא מולי ואני מנצלת את זה ומניחה עליו רגלים.
"בסדר אולי טיפה ריחמתי על עצמי, אבל בואי, זה באמת היה סיוט"

"סיוט?זה היה סיוט? אני כבר כמעט תשעה חודשים עם כאבי גב! זה סיוט! שמעת אותי מתלוננת?!" אני שואלת.

"ברורררר יום יום את היתלוננת! וזה היה על בסיס שעתי ,כל שעה עגולה עוד תלונה" הוא אומר במבט מתנשא, מעלה לי תעצבים.
"סהר אני גם ככה הורמונלית בטרוף אל תעצבן אותי!" אני אומרת ומניפה אצבע מאשימה.
"טוב טוב עצבן רק אל תהרגי אותי" הוא אומר ומרים את ידיו כחף מפשע.

"הוא בועט" אני אומרת לסהר ברגע שאני מרגישה בעיטה.
הוא מיד מתכופף לכיווני ומניח יד על הבטן, "איפה אני לא מרגישש" הוא אומר בלחץ.
"תרגע!" אני אומרת לו ומניחה את ידו על הנקודה.
הוא מיד עודה עושה פרצוף כזה חמוד שבא לי למעוך ולהכניס לפיתהה.

"היי קטנציק" הוא מדבר לבטן, ממיס כל תא ותא בגופי "אני מקווה שאתה כבר מכין את עצמך, למה יש לך אמא עצבנית" הוא אומר ואני נותנת לו כפאה בעורף ,גורמת לו לעצור שניה "בקיצור אל תדאג בנוגע לאמא שלך אני אגן עליך!" הוא אומר גורם לי לצחוק.
"צא כבר!" הוא לוחש לו ומנשק את הבטן שלי.

צמרמורת יורדת בכל גופי כסהר מפזר מלא נשיקות לאורך כל הבטן שלי.
"סהר " אני קוראת לו ,גורמת לו להיסתכל על פני "בוא לא נעשה משהו שיפגע בשנינו" אני מבקשת עם טיפה פחד והוא מיד מבין ומהנהן.
יש משהו קצת מפחיד בלעשות משהו שוב שכבר נכשלת בו , ואני ממש מפחד שמשהו שוב יקרה והבועה שאני וסהר נמצאים בה תתפוץ שוב.כל כך טוב לי עכשיו שאני מרגישה בחלום.

"מיגן תסתכלי עלי" הוא מבקש כשהוא רואה שהמחשבות שלי עפות בדמיון, "את מאכילה את עצמך סרטים ,אני בחיים לא אעשה משהו שיפגע בך! אני הייתי טיפש כשנתתי לך ללכת בפעם הראשונה, אל תדאגי אני למדתי מהטעות הזאת ,וטעויות ולא עושים פעמים!" הוא אומר ומניח יד על הלחי שלי.

אני מתקרבת אליו ומניחה את שפתי על שלו, גורמת לו להיתרומם מהרצפה ולהיתישב גם על הספה ,אני מתפסת עליו כך שכל רגל שלי מצידו האחר ,ומעמיקה את הנשיקה.
ידיו גולשות למתחת לחולצתי, ואם שילי לא היתה נכנסת בדלת היינו גולשים למקום הרבה יותר סוחף.

"אומיגאדדדדד " היא צועקת ואני מיד מתרוממת מסהר מישרת את חולצתי.
"מתי כל זה קרהההההה?" היא על גבול הצורחת.
"שלושה שבועות? אולי חודש?" אני אומרת בחשש.
"פאקינג חודש הסתרת את זה ממני!?" היא בהלם מוחלט.
"שילי זה לא אישי נגדך באמת! אני פשוט לא רציתי לספר משהו שלא היה ברור לשנינו..." אני אומרת מקווה שתבין אותי.
"אני סולחת לך אבל רק בגלל סיבה אחת!" היא אומרת טיפה עצבנית "מה הסיבה?" אני שואלת יודעת שהיא מצפה שאני אשאל "אני מתה להיות המלווה שלךךךך" היא צועקת באושר ומחבקת אותי.

כמובן ששילי תרצה להיות המלווה שלי, היא כל כך אוהבת את עינייני הניהול והשליטה שזה היה צפוי.
"בסדר את יכולה להיות המלווה שלי" אני מאשרת "לא שאלתי" היא אומרת עם חיוך.

זה מה שאני אוהבת בה, היא אומרת מה שבא לה מתי שבא לה ואיך שבא לה.

***
אני יוצאת מהבר אחרי שהייתי שם שעות, לא תכננתי להישאר כל כך הרבה זמן אבל שילי והשאלות שלא נגמרות...

סיכמתי עם סהר שהוא יגיע בלילה כמה שיותר מוקדם כדי שיוכל להשלים שעות שינה, מחר יום שישי והוא לא צריך ללכת לבר אז נוכל לעשות משהו ביחד...
הוא כמובן הסכים ואמר שהוא צריך לצבור שעות שינה כי עוד מעט לא יהיו לו כאלו.
הוא כל כך מחכה לרגע הזה שהוא יהיה אבא! ואני כבר יכולה לראות איזה אבא מושלםם הוא יהיה!

——————————————————————
מה קורה נשמות?!
אני ממש שמחה כי הסיפור מתחיל לצבור תאוצה וקריאות!! בלי עין הרעעע,חמסה חמסה חמסה, טפו טפו טפו , בין פורת יוסףףףף.
ואין יותר כיף מלראות את זה!
תודה על ההצבעות והתגובות זה מחמם לי תלב.
והכי חשוב מדרבן אותי לכתיבה.
אז יאללה אני אנמיך ציפיות הפעם...
15 הצבעות.

מקווה שנהנתן מהפרק.
חולה לכן על התחת S.A.

נ.ב מזכירה שהעלתי שני פרקים חדשים בסיפור החדש שלי! לא כמו כולן אז פליז תפרגנו לי גם שםםם!!