"למה אתה בחוץ?נורא קר" אני פונה אל אבא שלי מיד אחרי שאני יוצאת למרפסת אחריו "אני צריך לנשום אוויר" הוא אומר אך לא מיישר מבט אלי "למה אתה ככה מרוחק?"אני שואלת "אני דואג לך מייג-" "אבא אני לא ילדה קטנה יותר" אני קוטעת ואומרת "את תמיד תשארי הילדה הקטנה שלי, תמיד! " הוא אומר וסוף סוף מביט בי "לא תכננתי את זה ככה! לא תכננתי שבאמצע החיים כשאני כולה בת 23 אני אמצא את עצמי חודש שלישי מצפה לילד ,אבל זה קרה ,ואני שלמה עם ההחלטה של להשאיר אותו" אני אומרת "אתה לא כועס עלי?" אני שואלת "כועס?לא ,מאוכזב? כן ,אבל אני סומך עליך ואם זה מה שאת חושבת שהכי נכון אז אני מקבל את זה ותומך בך."
אני לא נותן לו לסיים את המשפט וקופצת עליו בחיבוק
"אם רק יכולתי להסביר לך כמה התמיכה שלך חשובה לי"כבר שעת ערב מאוחרת עוד מעט המשמרת שלי, אני וסהר יושבים מול הטלוויזיה וצופים בסדרה הקבועה שלנו "חברים" זה קצת מצחיק הסיפור של רייצל ורוס נורא דומה לשלנו, "בא לך להכין לי שוקו חם?" אני שואלת את סהר בפרצוף מתחנן "רק בתנאי אחד!" הוא אומר "נו מה התנאי?" אני שואלת "התנאי הוא שמשחקים משחק! נמאס לשבת מול הטלוויזיה כל היום" "אין בעיה ,אני זורמת"
אנחנו קמים שנינו לכיוון מטבח סו מפעיל את הקומקום אני יושבת על האי "כן איזה משחק אתה רוצה לשחק?" אני שואלת , "אממ 'מה הייתה עושה?' מכירה?" הפעם הוא זה ששואל, "יאללה אני זורמת תתחיל"
אוקי, מה היית עושה אם אבא שלך לא היה מקבל את ההריון?" הוא פשוט מנחית את הפצצה הזאת אוויר "זה לא קורה שאלה אחרת!" אני מבקשת מקווה שיזרום איתי "שום שאלה אחרת ושום נעליים תעני את התשובה" הוא מבקש מגיש לי את הכוס שוקוחם שלי ונישען מולי על שיש כך שאנחנו פנים מול פנים "הייתי מנסה לשכנע אותו ,או מדברת איתו ואם אחרי כל הניסיונות שלי לשכנע אותו שיקבל את ההריון לא הצלחתי ככל הנראה הייתי מפילה.." "מהההה-" הוא צועק ונחנק מהקפה "היית מפילה!? כי אבא שלך לא מקבל את ההריון ?" הוא שואל כלא מאמין"כן ,כרגע אבא שלי הוא הדבר הכי חשוב לי ולא הייתי רוצה לאבד אותו בגלל משהו שעוד לא קרה..." אני אומרת בטון רגוע "אבל זה כן קרה ,ההריון הזה קורה ,הוא קיים" הוא מסתכל עלי במבט קצת מוזר ,מבט שקשה לי לפענח "סו תקשיב זה נשמע נורא ,אבל אני מעדיפה את אבא שלי על עובר שהרגשות שלי אליו עדיין לא ברורים לי...סו זה משהו שהייתי מתייעצת עליו איתך לפני זה ,ולא פועלת בלי האישור שלך!" אני מנסה לישר איתו אך הוא בשלו ,במחשבות שלו "אתה כועס עליי?" אני שואלת שוב את השאלה הזאת הפעם השניה היום "לא ,אין לי תזכות אני לא במקום שלך..טוב יאללה תשאלי שאלה" הוא מפנה אלי את המשחק "איך אתה רואה את העתיד שלנו?"
"אני רואה אותנו בחיפושים אחרי אהבה ,ואחרי כמה שנים שנבין שלא הולך לנו לבד נחזור להיות ביחד ,אולי אפילו נתחתן..." התשובה שלו מפתיע אותי ,הוא חושב שנתחתן יום אחד? אז למה הוא לא מציע לי לחזור עכשיו?! " אז למה שלא ננסה לחזור עכשיו?" אני שואלת מנסה להבין את הנקודה "אני חושב שאנחנו כן צריכים את הזמן הזה בנפרד, שכל אחד נמצא במקום אחר, רק ככה נבין כמה אנחנו באמת מתאימים ,שלא תביני לא נכון ,החלום שלי זה שנחזור, שנהיה שוב מייגן וסהר הזוג הנצחי ,שאני אחזור להיות הכתף התומכת שלך ,להיות כל עולמך ואת כל עולמי שלי ,אבל זה לא הזמן ,כרגע אני רואה רק מטרה אחת לנגד עיניי וזה לקבל ילד בריא ושאת תהיי בריאה..." הוא חודר עם עיניו לתוך עיניי כמו לייזר ,אני מקפצת מהאי מתקרבת אליו מניחה שתי ידיים על הלחיים שלו ואומרת "סו אתה כל עולמי כרגע"
YOU ARE READING
האקסים הכי טובים
Romance《《אתה הבטחת !הבטחת שתמיד תהיה שם! שלעולם לא תעזוב אותי!" צעקתי ולקחתי אוויר לפני שהמשכתי להטיח בסהר את כל התסכול שבי "שלא משנה מה יקרה תמיד תהיה לצידי,בצד שלי!שלא משנה מה יגידו לך עלי אתה לא תיתן לזה לחדור אליך, לא תקשיב! הבטחת שנהיה ביחד...