《《אתה הבטחת !הבטחת שתמיד תהיה שם!
שלעולם לא תעזוב אותי!" צעקתי ולקחתי אוויר לפני שהמשכתי להטיח בסהר את כל התסכול שבי
"שלא משנה מה יקרה תמיד תהיה לצידי,בצד שלי!שלא משנה מה יגידו לך עלי אתה לא תיתן לזה לחדור אליך, לא תקשיב!
הבטחת שנהיה ביחד...
"את חיה!" שילי נכנסה בצעקות לחדר. "כן שילי אני חיה "אני צוחקת ואומרת. "את לא מבינה איך היא כל הדרך בוכה לי, התחילה כבר להספיד אותך "גוני נכנסת מיד אחריה. "את משוגעת " אני אומרת ומביטה בשילי במבט מבוהל. "מייג את יכולת למות זה לא צחוק , אני כבר פחדתי עליך" שילי מנסה להסביר את עצמה.
אני שמה לב שעד עכשיו אף אחת מהן חא שמה לב לסהר, או שאולי הן כן אבל לא מיחסות חשיבות? אני פונה אליו ואומרת "סו אולי תלך הביתה תנוח ,תתארגן, שילי וגוני פה איתי אל תדאג" אני מנסה לנצל את ההזדמנות שהן פה כדי לתת לו לנוח בבית. "כן ,סהר אל תדאג כל דבר קטן נעדכן אותך מיד" גוני נחלצת לעזרתי. הוא מסתכל עלי לכמה דקות, אני יכולה לראות שהוא מתלבט מה לעשות. לבסוף הוא קם מהכיסא וניגש אלי. "אני אחזור בערב, עד אז תשדלי להישאר בחיים" הוא מבקש עם חצי חיוך על הפנים מדביק לי נשיקה על קצה השפתיים, אני חושבת שכל מה שקרה לי דיי קירב בנינו,
ברגע שהוא יוצא אני רואה את החיוך של שילי גדל "הוא נישק אותך?!" היא צורחת בקולי קולות כמו משוגעת. "שילי תרגיעי זו היתה נשיקה על הלחי שגלשה לשפתיים!" אני אומרת עם תוספת גילגול עיניים.
●
סיפרתי לשילי וגוני על מה שקרה בלילה והן כמובן הציפו אותי בשאלות. "אני לא מבינה למה היתלבטו אם לנתח או לא?" גוני שואלת מנסה להבין. "זה בגלל שפחדו על העובר , את יודעת זה קצת מסוכן" אני אומרת ורואה איך המבטים שלהן מתחלפים בשניה להלם. אופס, יכול להיות שהחסרתי מידע?
"עובר?!" שילי וגוני צורחות בתאום מושלם. "כן אני בהריון, ממש בהתחלה" אני עונה באדישות. "רגע רגע רגע מי האבא?" גוני שואלת. "תני ניחוש" אני אומרת עם חיוך ציני, משועשעת מהסיטואציה. "סהר?! אני לא מאמינה" גוני אומרת בהלם. שילי בכלל לא הצליחה לדבר "רגע איך סהר הגיב?" שילי שואלת. אני מתלבטת איך לענות על זה.
" בהתחלה הוא לקח את זה קצת יותר קשה, הוא רצה שאני אעשה הפלה אבל אני כמובן לא הסכמתי, הוא יצא מהחדר בעצבים ושניה לפני הניתוח הוא אמר לי שאני אשמור על הקטנציק אז אני חושבת שבסוף בסוף הוא מקבל את זה" אני עונה עם חיוך קטן על הפנים.
●●●
עברו יומים מאז הניתוח ואני כבר מרגישה הרבה יותר טוב. ד"ר נהוראי נכנסת לחדר. "מיגן אני חושבת שהגיע הזמן ללכת הביתה" היא אומרת ואני רק מסתכלת עליה במבט לא מאמין. זהו? זה נגמר? "באמת? כאילו ממש עכשיו?"אני שואלת מפחדת להעלות ציפיות. "כן הבדיקות תקינות , את בסדר, העובר בסדר את יכולה ללכת, כמובן שבוע ראשון לא להתאמץ, לא להרים דברים כבדים, ולא להתכופף, אם את מרגישה כאבים או שעולה לך החום מיד להגיע למיון, אנחנו ניפגש פה עוד שלושה שבועות לביקורת עד אז אני לא רוצה לראות אותך!" היא מסיימה את דבריה ומגישה לי את טפסי שחרור.
היא וסהר מחליפים עוד כמה משפטים עד שלבסוף היא יוצאת מהחדר, אני מסתכלת על סו עם חיוך ענק. "זהו אני הולכת הביתה!" אני אומרת בשמחה.
"את לא הולכת עם הבגדים האלו נכון?!" הוא אומר גורם לי להסתכל על בגדי בית החולים שאני לבושה בהם. "אתה נורא מצחיק סהר , תעביר לי את הבגדים שלי אני אחליף" אני אומרת והציניות נוטפת ממני. סו כמובן מקשיב לי ומביא לי את הבגדים , אני מנסה להוריד את החולצה אך לא מצליחה, זה מרגיש כאילו כל הגוף תפוס, ד"ר נהוראי אמרה שזה טבעי ההרגשה כי הגוף עבר טראומה, אני מקווה שהתחושה הזאת תעבור מהר. "צריכה עזרה?" סו שואל. ואני רק מסתכלת עליו במבט מיואש, אני שונאת לבקש או לקבל עזרה. "כן, אבל אל תהנה מזה" אני אומרת והוא צוחק, הוא עוזר לי להוריד את החולצה , בזהירות כמו ילדה קטנה , ואחר כך את המכנס, אני מולו בהלבשה תחתונה וזה לא מביך אותי , אני מכניסה רגל אחת למכנס וגם את השניה תוך כדי נעזרת בכתף של סו , הוא קושר את השרוך של המכנס ונעצר על הבטן ,היד שלו מלטפת את הבטן שלי בעדינות רבה, נזהרת שלא להכאיב לי, ואני מרימה את עייני אליו כך ששנינו מסתכלים אחד לשניה בעיניים. אני מרגישה את ידו מלטפת את בטני, כאילו מנסה להעלים את הכאב. "מה שאני אעשה עכשיו לא אומר כלום , זה כאות תודה ממני אליך" אני אומרת לסו. בלי לקחת יותר מדי זמן אני מצמידה את השפתיים שלי לשלו הוא מחליק את היד שלו לגבי ומצמיד אותי אליו, הנשיקה הזאת כל כך נותנת ,אף אחד לא נלחם בשני שנינו צריכים אותה, שנינו פורקים עול. משחררים את כל הרגשות את כל האמוציות בנשיקה אחת. אני מתנתקת ממנו בקושי והוא רק מחייך, אוף אני כל כך אוהבת את החיוך הזה!
אני מנסה ללכת וכואב לי ,סהר שם לב ובא מיד לעזור לי אני מניחה את ידי בידו והוא סוחב את התיקים וככה אנחנו יוצאים מהחדר , אני מגישה לאחת האחיות את טפסי השיחרור ויוצאת לחופשי.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
