האקסים הכי טובים

פרק 41-שתיקה כהסכמה

נשארנו רק סהר ניצן שילי ואני, השעה כבר קרוב לשלוש בלילה.
אני חייבת להגיד שהתחלתי להנות בחופשה הקצרה הזאת, כאילו היא היתחלקה לי לשניים.
חלק ראשון אני וסהר בזוגיות, חלק שני אני וסהר נמצאים במערכות יחסים כושלות!
וכן אני שמחה שסהר נפרד/עזב את שיר, כי סוף סוף הוא חזר להיות החבר הכי טוב שלי,קצת איבדו אחת את השניה, וכן אני גם שמחה שאלכס עזב אותי, ברור שהדרך שבה הכל קרה היתה חרא.

"ניצן אתה לא חושב שהגזמת עם השתיה?" אני שואלת אותו כשהוא שותה מהבקובק וודקה, "מייג את לא מכירה אותו הוא משתכר רק אחרי גיגית טקילה!" סהר אומר וגונב לו את הבקבוק, "אל תדאגי אני לא אעשה שטויות" הוא אומר וצוחק ,אני לא בטוחה שהוא פיכח מספיק כדי להגיד משפט כזה...
"טוב השתייה המוגזמת של ניצן לא מעניינת! יש פה שני אנשים שצריכים לחזור אחד לשניה..." שילי מתחילה להגיד ואני פותחת את עיניי בבהלה, למה היא חייבת לעשות שטויות?! "שילי זה ממש לא הדיבור" אני אומרת "לא הדיבור? אדון סהר היה שמח שתחזרו!" היא אומרת ומצביעה על סהר שרק מחייך ,ולא נראה שזה מפריע לו, הוא נורא ניחוח ואדיש לסיטואציה.
"שילי זה לא יקרה" אני אומרת ,אני לא שוללת לחלוטין את האופציה פשוט זה מלחיץ אותי.
"למה לא?" סהר שואל והוא נראה דיי רציני "אנחנו ממש לא עושים את שיחת יחסינו לאן עכשיו" אני אומרת ומסתכלת עליו במבט מזהיר.
"אני לא מבינה אותך מייגן" שילי מתחילה להגיד "יש לך פה את החבר הכי טוב שלך ,שבמקרה אתם אקסים שמסתדרים נהדר! ובמקרה במקרה הולכים להביא ילד ביחד ,מה את עוד צריכה מזה?!" היא שואלת ,אין לי כל כך מה לענות ,כי באמת אין לי תירוץ ללמה לא לחזור...

"שתיקה כהסכמה?" ניצן שואלת עם חיוך.
"טוב אתם מעצבנים אני הולכת לישון" אני אומרת וקמה מהספה, "מה לא מייגן! עד שנהיה מעניין?" היא מתחילה להגיד אך אני ממשיכה ללכת "נו מייגן לא סגרנו תאריך לחתונה" היא אומרת מתפקעת מצחוק.

אפשר להגיד שברחתי לחדר, יש שני אנשים בעולם הזה שמסוגלים לעשות לי פאדיחות ואלו ניצן ושילי, ועכשיו שהם נהיו זוג הם אוטומטית הופכים להיות מביכים יותר! הייתי צריכה לדעת ששני אנשים האלו בתוספת אלכוהול זה מתכון לאסון!
אני סוגרת את התריס כדי שמחר בבוקר השמש לא תעיר אותי!עכשיו החדר ממש חשוך, אני נכנסת למיטה ומטעטפת בשמיכה, לא עוברות חמש דקות עד שהדלת נפתחת לחריץ קטן וסהר מכניס את הראש "את ישנה?" הוא שואל בלחש "כן" אני אומרת ולא פוקחת עיניים "יופי" הוא אומר ונכנס כולו לחדר סוגר אחריו את הדלת "סהר מה אתה עושה?!" אני שואלת אותו כשהוא עולה למיטה שלי "כמו מה זה נראה? אני באתי לישון איתך" הוא אומר כמובן מאליו, "סהר צא מפה" אני אומרת ומתהפכת עם הגב אליו ,לא רק שהוא לא יוצא הוא עוטף אותי עם ידו ועם רגלו "סהר תיזהר ממני!" אני אומרת ומרימה אצבע מזהירה, "אנחנו לא עושים כלום! רק הולכים לישון!" הוא אומר בטון אדיש, אני יודעת שלא משנה מה אני אעשה הוא לא יצא ,ואני גמורה מעיפות אז פשוט כדאי לי לזרום עם זה.