האקסים הכי טובים

פרק 23-מדהים

היה לי ערב מדהים! אלכס מדהים! הבר הזה שהוא לקח אותי אליו מדהים!
ללא ספק אני אקח את סהר לשם!

אני עולה במעלית לכיוון הדירה שלי ,עייפה אך מרוצה עם חיוך על הפנים, אני פותחת את הדלת של הבית לא שוכחת לנעול.
ומתקדמת לכיוון החדר שלי ,אני נבהלת כשאני רואה את סהר מרוח על כל המיטה שלי ישן לו בנחת בלי חולצה מרגיש בבית.

אני מורידה את המכנס ומחליפה אותו באחד נוח לשינה, אני מורידה את החולצה מחפשת בארון את חולצת הפיג'מה שלי "גדלה לך הבטן" סהר פתאום אומר ומבהיל אותי "סהרר חשבתי שאתה ישן!הבהלת אותי!" אני אומרת זורקת עליו את החולצה המלוכלכת שלי ממהרת ללבוש אחת נקייה "וחוץ מזה אתה רומז שאני שמנה" אני משחקת אותה נפגעת והולכת לכיוון המיטה הוא מיד זז לפינה "לא רמזתי שאת שמנה אלא שיש בטן הריון קטנה שם" הוא אומר עם חיוך ומצביע לכיוון ביטני אני מחייכת גם ,שמתי לב אליה רק במקלחת.

אני נשכבת לידו במיטה עם הגב אליו, מרגישה אותו מתקרב אלי ונשכב על צידו גם ,הוא משחיל את ידו לכיוון ביטני ואת אפיו לצווארי "סהר" אני אומרת,כמעט ולוחשת "תני לי ,חד פעמי! התגעגעתי אליך" הוא אומר ואני מרגישה את נשימותיו על צאוורי יוצרות צמרמורת בכל גופי "אל תתרגל" אני מזהירה אותו "אוקי" ,וככה נרדמתי כשהוא מלטף את ביטני ונושם אותי אליו.

החלטתי שהבוקר זה תורי לפנק את סהר בארוחת בוקר , אני מוציאה לחם מהמקרר וכמה ממרחים מכינה חביתות וחותחת סלט...
אני מרגישה זוג ידים נכרחות סביבי מאחור וסהר אומר "בוקר טוב" בתוספת נשיקה הלחי.
"איך היה הדייט שלך אתמול?" הוא שואל ומתיישב ליד השולחן אני נשענת על השיש מולו "היה ממש כיף היינו בבר קוראים לו "סוד" אנשים באים אליו ו-" אני מתחילה להסביר לו על אותו מקום אך הוא קוטע אותי "ומקריאים קטעים שכתבו, כן אני מכיר את המקום..." הוא אומר כאילו זה מובן מאליו שהוא יכיר את אותו מקום "למה לא לקחת אותי לשם אף פעם!?" אני שואלת "את באמת שואלת? זה הבר המתחרה שלנו!" תאמת יש היגיון במה שהוא אומר...

"מה את עושה היום?" הוא שואל ולוקח ביס מהאוכל שלו.. "יש לי תור לאולטראסאוד עוד שעה וחצי...ובערב משמרת ערב" אני עונה מקווה שלא יעשה עניין גדול מהמשמרת ערב אך סו זה סו והוא עושה עניין מכל דבר! "אני אבוא איתך לאולטראסאוד... ולגבי המשמרת ערב את לא עושה אותה..." הוא מחליט בעצמו ורק גורם לי לעצבים "סהר אני לא שואלת אותך אני עובדת ערב היום מצידי אל תשלם לי! אתה אמרת שכל עוד לא רואים בטן אני יכולה לעבוד!" אני אומרת בטון עצבני "רואים לך בטן!" הוא אומר "חצוף! תפסיק לקרוא לי שמנה!" אני זורקת עליו את המגבת , מה שגורם לו לצחוק יותר ולי להתעצבן יותר!

אנחנו בדרך לרופאה סו נוהג ואני מסתכלת על הכביש ומתחילה לחשוב...
לחשוב על הילד שהולך להיוולד לי, איך אני וסו
נתפקד כהורים ,איך אבא שלי יגיב כשהוא ישמע על ההריון הזה! אם זה בן או בת! ורק אז נופל לי האסימון אני שבוע 14 אפשר כבר לדעת מה זה!תמיד היתה בי המחשבה שאני אהיה אמא של בנים.

סו מחפש חניה כבר שעה! זה לא שאין חניות זה פשוט שכולן בתשלום וסו קמצן! לבסוף אני מצליחה לשכנע אותו שאני אשלם על חניה!( מה שבחיים לא יקרה)
אני יוצאת מהאוטו מתחילה להיתקדם אני מרגישה את היד של סהר מחזיקה בשלי.. אני לא יודעת מי יותר לחוץ/מרוגש אני או סו.