האקסים הכי טובים

פרק 43- הפתעה

"אבא שלי מתחתן" אני אומרת באמצע הארוחה עם שילי וגוני, זה גורם להן להישתקק ולהיסתכל עלי במבט מוזר.
"מה מתי?" שואלת גוני.
"ב27.7" אני אומרת ולוקחת שלוק מהבקבוק קולה שלי, "מייג זה עוד 20 יום! יש לך שמלה?" שילי שואלת עם עיניים פעורות, מאותו יום עם סהר לא חשבתי על זה כל כך, אפילו טיפה הכחשתי את זה ועבר כבר שבוע וזו פעם ראשונה שאני אומרת את זה בקול רם, "אין לי שמלה ואני גם לא התחלתי לחפש..." אני אומרת ומניחה יד על הראש, כי אני מבינה שיקח לי הרבה זמן עד שאמצע שמלה שאוהב ושתחמיא לגוף שלי....

"קומו" שילי אומרת לי ולגוני ומתרוממת, אני לא מבינה מה המטורפת הזאת רוצה אז אני לא קמה, "נווו קומו כבר" היא חוזרת על עצמה והפעם מושכת את גוני מהכיסא "מה יש לך?" אני שואלת אותה כשאני קמה "אנחנו עכשיו הולכות לחפש לך שמלה!" היא אומרת ומניחה את הידיים שלה על המותניים.

וכמו שאני מכירה את שילי אי אפשר לסרב לבחורה הזאת, היא מפחידה ברמות כשדברים לא הולכים לה, אז אני וגוני פשוט נגררות אחריה ,בין כל החנויות שיש בארץ, היא קצת הגזימה אם נתחשב בעובדה שאני אמצע חודש שביעי ובקושי מצליחה ללכת מהחדר שלי לסלון בלי להיתנשף...

"שילי אנחנו מסתובבות כבר שעה וחצי ולא מצאנו כלום!" אני אומרת ונעמדת באמצע הקניון "מייגן עוד חנות אחת! אני כמעט בטוחה שנמצא שם שמלה" היא אומרת לי ועושה סימן של בבקשה בידיים "חנות אחת" אנמ אוצרת ומזהירה אותה, כי יותר מאחת אין מצב שאצליח לשרוד.

אני שונאת תאי מדידה ,הם קלאסטרופובים לי מידי! אני מקווה מאוד למצוא פה שמלה, כי באמת שהייתי בכל החנויות שיש ואין מצב שאני תופרת שמלה במיוחד לחתונה...
"מייג יש פה שמלה מהממת בבורדו ובכחול מה את מעדיפה?" גוני שואלת מאחורי הוילון "בורדו"אני אומרת.
היא מושיטה לי את השמלה לתוך התא ואני לובשת אותה, שמלה חסרת כתפיות עם אורך מהמם וחיתוכים שעושים לי גוף פצצה, היא לא משמינה אותי ולא מנמיכה אותי ,והכי חשוב היא נוחה!!!

"נו איך" אני שואלת בפרצוף מהוסס ברגע שאני יוצאת מהתא מדידה, כוני ושילי לא צריכות להגיב אני רואה על הפרצוף שלהן כמה הן חושבות שהיא יפה, שתיהן פערו את עיניים לרווחה וחיוכו חיוך ענק "מייגן היא מושלמת!" גוני אומרת "מייגן זאת השמלה" שילי מוסיפה ומודיעה.

***
אני כל כך שמחה שמצאתי שמלה ועוד אחת ממש יפה שממש אהבתי, "מה זה החיוך הזה?" סהר שואל בעודו מתיישב לידי על הספה "מצאתי היום שמלה!" אני אומרת עם חיוך, "דיי תמדדי לי!" הוא מבקש ,ואני מנידה את ראשי לשלילה "מה למה?" הוא שואל מבואס "כי אני רוצה שזו תהיה הפתעה! שתראה אותה עלי בפעם הראשונה ביום של החתונה!" אני אומרת בהיתלהבות.

"טוב אז אני גם לא אראה לך מה אני לובש לחתונה!" הוא אומר בטון ילדותי ומשלב ידיים בהפגניות גורם לפי לפעור " "מי אמר שאתה מוזמן בכלל" אני מגחחת "חמודה אבא שלך היתקשר אלי אישית ודאג להבהיר לי שאני בא בץור בן זוג שלך!" הוא אומר ומוציא לי לשון, "אה באמת?! אני רוצה הוכחות!" אני אומרת בטון ספקני והפעם תורי לשלב ידיים, הוא מוציא את הטלפון גולל קצת למטה ביומן שיחות ובאמת נמצאת שהם שיחה מאבא שלי, מה שגורם לי להיות מובכת "טוב זה שאתה מוזמן לא אומר שישי לך כבר בגד לחתונה!" אני אומרת ומגלגלת עיניים "דווקא יש לי! ואני לא הולך להראות לך עד לחתונה!"הוא אומר ומחייך "אני רוצה שזו תהיה הפתעה" הוא מוסיף עקיצה וקריצה.