《《אתה הבטחת !הבטחת שתמיד תהיה שם!
שלעולם לא תעזוב אותי!" צעקתי ולקחתי אוויר לפני שהמשכתי להטיח בסהר את כל התסכול שבי
"שלא משנה מה יקרה תמיד תהיה לצידי,בצד שלי!שלא משנה מה יגידו לך עלי אתה לא תיתן לזה לחדור אליך, לא תקשיב!
הבטחת שנהיה ביחד...
אני דופקת על דלת המשרד של סו. קבעתי איתו לדבר על העבודה מחר וגם קצת לשאול מה קורה איתו. סו פותח לי עם חיוך ענקי על הפנים שמראה את הגומות המעלפות שלו... אני נכנסת פנימה והוא מוחץ אותי בחיבוק. לבסוף הוא משחרר ואנחנו מתיישבים על הספה. "אז מה קורה סו?" אני שואלת בהתעניינות. "תאמת שום דבר חדש" הוא אומר אך החיוך המאושר על הפנים שלו אומר לי שהוא מסתיר ממני מידע מעניין. "בטוח כי החיוך שלך אומר אחרת"אני מנסה לדלות ממנו מידע. "טוב האמת" הוא מתחיל לספר "אני יוצא עם מישהי תקופה די ארוכה, ולא ידעתי איך או מתי לספר לך אבל היא ממש חמודה והיא ואני נורא היתחברנו,ויש מצב אני בזוגיות..." הוא אומר בהתרגשות. כמובן שאני ישר מחייכת ואומרת "איזה יופי סו, "אני ממש שמחה בשבילך" אבל משהו בי לא שמח אני אפילו לא יודעת למה זה מפריע לי. נפרדו אנחנו כבר לא ביחד! מה זה הרגש המטומטם הזה שצץ פיתאום. אם סהר המשיך הלאה הגיע הזמן שגם אני, הגיע הזמן שאצא מהסרט שאנחנו הולכים לחזור. בלי ששמתי לב החיוך המזויף שהעלתי על פניי ירד לו וסו שם לב לזה. "שיט, מייג איזה אידיוט אני לא שאלתי אותך אם זה בסדר מבחינתך ואם את בסדר עם זה, אם את אומרת שזה מפריע לך הכי קצת אני מסיים את ..."הוא התחיל להגיד אבל קטעתי אותו. "סוווו תרגעעע הכל בסדר נפרדו לפני מלא זמן הכל טוב אני רוצה שתהיה מאושר ואם זה מה שעושה אותך מאושר אז הכל טוב! אני ממש שמחה בשבילך " אני מיד אומרת. שלא יחשוב אפילו לוותר על משהו כזה טוב עבורי. לבסוף סו מוחץ אותי בחיבוק שלו, זה מסוג החיבוקים שרק סו יודע לתת. הם זן מיוחד.
את המשך הערב העברנו בלדבר על סהר ושיר ככה קוראים לה ... הוא הראה לי תמונה שלה ,תאמת ממש יפה!סהר נראה ממש מאושר בתמונה, זה משמח אותי. לא דיברנו כל כך על העבודה כי סהר לא איפשר לי להשחיל מילה וכל הערב דיבר על כמה ששיר מדהימה ועל כמה שהיא יפה ושהוא אוהב אותה ואני נתתי לו כי בכל זאת זה התפקיד של החברה הכי טובה, להקשיב לחפירות של השני...
●
את המשך הערב העברתי בחפיפה קלה במטבח, לא משהו רציני אבל כן דברים שכדאי שאדע... "מייג" סו קרא לי. "כן סו?" "תקשיבי לשיר יש יום הולדת עוד מעט ואת יודעת אני לא טוב במתנות אפשר להגיד אפילו גרוע, יש מצב את עוזרת לי עם זה?" הוא מבקש. "בטח ברור" אני עונה. הדבר האחרון שאני רוצה זה שהוא יגרום לה לאהוב אותו קצת יותר... יואו מייגן תוצאי את זה מהראש שלך ותפרגני הרהרתי לעצמי בראש. "בוא נחשוב יחד מה שיר אוהבת?" "היא ממש אוהבת את הים ויש לה חלום ללמוד לגלוש..." הוא ענה "סו אתה כזה מטומטם, ענית לעצמך מה אתה צריך לעשות איתה..." אני אומרת וצוחקת. הוא לא היה צריך אותי בשביל זה. "מייג אני לא יודע לגלוש איך את רוצה שאני אלמד אותה?"הוא שאל. טמבל כזה. "לא היתכוונת שאתה תלמד אותה מוח גאון וקטן שלי, התכוונת שתקנה לה קורס גלישה, תאמין לי היא תאהב את זה מאוד ואותך אפילו יותר..."
●●●
אני שומעת מבעד לחלום את השעון המעורר שלי מצלצל ומודיע לי שהגיע הזמן לקום.
אני שונאת את הצליל הזה. אני שונאת את הבן-אדם שהמציא את הדבר הזה, כאילו מה הקטע שלו? להיתעלל באנשים מסכנים? אני קמה מהמיטה ביסורים רבים ומתחילה להתארגן ברוב הפעמים לא לוקח לי יותר מרבע שעה להתארגן בבוקר, אם לא מכלילים בתוך הפרק זמן הזה גם את בחירת הבגדים, כי בזה אני גרועה. אני לרוב לא מתאפרת כי אני לא אוהבת את התחושה של המייקאפ על הפנים שלי. וגם אם כן זה כדי להסתיר חצ'קונים שעדין קיימים לי על הפנים, לא מצליחה להבין מי הפיץ את השמועה שחצקונים זה רק בגיל ההתבגרות וכשמתבגרים אין חצ'קונים. זה לא נכון יש חצ'קונים והרבה מהם. פשוט מקבלים מודעות עצמית ומתחילים לטפל בהם.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
