האקסים הכי טובים

פרק 53- מילים יפות מאלה

"את מוכנה?" סהר שואל אותי, הוא מחזיק בידו את הסלקל, הקטנציק שוכב שם וישן לו בנחת.
"כן"אני אומרת, הוא מושיט לי את ידו ואני אוחזת בה נעזרת ללכת בעזרתו, תודה לאל הכל בסדר אצלי ואצל הקטנציק, חוסר נעימות קל שם למטה שאמור לעבור עם הזמן...

הוא מניח את הסל קל במושב האחורי ואני מתיישבת לידו, לא מתכוונת לזוז ממנו, סהר נוהג בזהירות רבה, הוא מפחד כל כך לעשות תאונה.

אני מביטה במלאך, בבן שלי, וואו יקח לי זמן לקלוט את צמד המילים האלו, הוא עכשיו בא איתי, הוא עכשיו באחריות שלי, כשהוא יהיה רעב אני אצטרך להאכיל אותו אני אצטרך לדאוג לכל מבוקשו.

"הכל בסדר מייג?" סהר שואל אותי כשהרמזור מתחלף לאדום, הוא מסיט את מבטו לכיווני "הכל מצויין" אני אומרת ומתכופפת קדימה נושקת ללחי שלו.

הוא לא יצא מהבית חולים, מהרגע שהוא נחת בארץ הוא היה צמוד אלי, ישן איתי וקם בשבילו בלילות, כשהיה צריך הוא הביא לנו אוכל, אני מרגישה את זה ,הוא כועס על עצמו, הוא מייסר את עצמו ומרגיש כלפי חוסר אונים בעקבות כך שהשאיר אותי לבד, אני לא כועסת בכלל לא אבל הוא פשוט לא מצליח לקלוט את זה, לא משנה כמה פעמים אמרתי לו שהכל בסדר, ושהוא עשה את המעשה הנכון שטס הוא עדין מרגיש רע עם עצמו.

וזה שובר את ליבי, כי הוא פשוט מכניס לעצמו מחשבות מפגרות שבכלל לא קורות במציאות, אתמול בלילה שמעתי אותו מדבר בטלפון עם ניצן, הוא חשב שאני ישנה, ולא חשב שאשמע משהו מהשיחה.
הוא אמר לניצן שהוא מפחד שאני אעזוב אותי, בגלל שהוא לא היה שם לצידי באותו רגע, אני מניחה שניצן ניסה להכניס קצת שכל לראש שלו ,אבל הוא היה בשלו והמשיך לייסר את עצמו, לא רציתי שידע ששמעתי את השיחה, אז לא הגבתי אבל אני יודעת שללא ספק אני אדבר איתו על הנושא הזה.

**

סהר מנתק את הסל קל מהאוטו ומיד לאחר מכן עוזר לי לצאת, אני מול ביתו של אבי, החלטתי לתת לעצמי חופש ולהיעזר באבי וברותי, הם מבינים יותר ממני בגידול ילדים, ועזרה מאישה שעברה את התהליך הזה בהחלט יכולה לעזור לי...

"היי" אני אומרת ברגע שאני נכנסת בדלת שהיתה פתוחה, "מיגן ילדה יפה שלי" אבי אומר ומתקרב לכיווני הוא מחבק אותי בעדינות ונושק למצחי, אני מרגישה לא נעים על כך שהפרעתי להם, הבית עדין מבולגן והתיקים מהירח דבש עדין לא פורקו.

סהר מגיח מאחורי וגורם לאבי לעזוב אותי וללכת לכיוון הסל קל, הוא מתכופף לכיוונו ומחייך.
"מיגן איך את?" רותי מגיעה מהמטבח, על כתפה תלויה לה מגבת והיא נושקת ללחיי, "אני בסדר, טיפה עייפה" אני אומרת ומחייכת לכיוונה.
הוא מתחיל לבכות וזה מיד מקפיץ אותי, אבל לפני שאני מספיקה לעשות משהו רותי מרימה אותו ומניחה אותו בין ידיו של אבי, הוא נראה לחוץ וזה גורם לי לצחקק, רותי מסבירה לו איפה לתפוס וזה נותן לי הרגשה טובה.