האקסים הכי טובים

פרק 33- מגיע לו לדעת

לעשות או לא לעשות זאת השאלה.

אני לא יודעת איך להגיב למצב ,הרבה נשים היום עושות בדיקת מי שפיר זה לא מה שמדאיג איתי, הבעיה היא שזו המלצה עבורי, הרי איזה רופא היה ממליץ למישהי לעבור בדיקה שהיא לא חייבת לעבור אם הוא לא חושב שיש סיבה מספיק מוצדקת כן לעשות אותה..

מה שגורם לסף הלחץ שלי לעלות וכשאני בלחץ לא כדאי לי לקבל החלטות חשובות, כמה אני לא טובה? עד כדי כך שאני לא אשכח את היום הזה בכיתה ט' הייתי צריכה לשמור בייביסיטר על ילד של השכנה, זה היה בלילה הילד היה אמור לישון מה שלא קרה אצלי, שעה לפני שההורים הגיעו הוא היתעורר בוכה וקודח מחום ואני ילדה מסכנה שלא ידעה מה לעשות עם עצמה ברוב לחץ נשפך לי הסירוף של האקמול על כל הרצפה, מה שגרם לילד לבכות עוד יותר כי זה נראה כמו שלולית דם , ואז היה הרגע שאיבדתי את זה סופית והתחלתי לבכות ,לא בכי סוער אבל הילד נלחץ ממני רצח, הסיפור מסתיים בכך שאני יושבת על הרצפה בסלון והילד עלי מחובקים כשהוא ישן וההורים נכנסים וחושבים שבוצע רצח ,מיותר לציין שלא שמרתי על אותו ילד שוב....אז כן אני לא יודעת לתפקד במצבי לחץ...

**

אף פעם לא חשבתי על ילדים עם תסמונת דאון ,אני בעצמי הייתי מתנדבת בימי התיכון אחת לשבוע בעמותה ליד הבית שלי של ילדים עם תסמונת דאון ,אני באמת חושבת שהם אנשים מדהימים וחכמים ברמות ,למרות שלפעמים הם יכולים לשדר משהו אחר, נורא קל לשפוט אותם מהצד מאיך שהם מתנהלים או נראים אבל אם לשניה שמים את הדעות הקדומות בצד מגלים שהם עולם ומלואו ,אבל עם זאת נורא קשה לגדל ילד עם תסמונת דאון הם רגישים נורא ואותה רגישות דורשת המון תשומת לב, הקושי היותר גדול הוא החברה שלא תמיד מקבלת אותם מה שעוד יותר מקשה על הניסיון לגדל אותם רגיל כמו כל הילדים , במסגרת ההיתנדבות שלי יצא לי לדבר לא מעט עם הורים שהיו אומרים שהעמותה הזאת היא מה שהציל אותם ,הכמה שעות ביום שהילד לא נמצא בבית ולהורים יש שקט זה הכל בשבילם ,ואני מפחדת ,מפחדת שלא אוכל להיתמודד עם ילד כזה, שיהיה לי קשה לקבל אותו או לחברה ,אני לא רוצה להיות אמא שמודה למסגרת על כך שלקחו לי את ילד לכמה שעות....

"מייגן" שילי קוראת לי מהמטבח "סהר מחפש אותך" היא אומרת ומגישה לי את הטלפון שלא מפסיק לצלצל כבר שעה "אני יודעת" אני אומרת לה וקמה מהספה תוך כדי לוקחת את הטלפון ומנתקת את השיחה "למה את לא עונה לו?!" היא שואלת לא מבינה, "כי אין לי כוח לדבר עם אף אחד כרגע..." אני אומרת ופולטת אנחה ,"החלטת מה את רוצה לעשות?" היא שואלת במבט מרחם ,ואני שונאת רחמים! "כן ,אני אעשה את הבדיקה ,את לא חייבת לבוא אם זה מעיק לך מידי אני אבין אותך לגמרי" אני אומרת בשיא הכנות אני באמת לא אכעס עליה זה באמת לא התפקיד שלה... "הטפשת הריון הזאת חירפנה אותך" היא אומרת ומניחה יד על המצח כמישהו שלא מבין משהו, "מה הקשר?" אני שואלת "מייגן את באמת חושבת שאני אשאיר אותך לבד ,כי אם כן את ממש סתומה!" היא אומרת ומוסיפה גיחוך מה שגורם לי לחייך בפעם הראשונה להיום