"מיגן אני לא יכולה לתת לך אפידורל בלי לבדוק אותך..." המיילדת ריקי מנסה להסביר לי ,אני לא נבדקת, אני מרגישה את הצירים הם כואבים ואני כמעט בטוחה שהלידה ממש קרובה, אני יודעת שאם יבדקו אותי ויגלו את זה ינסו לילד אותי בלי סהר ואני לא מתכוונת לתת לזה לקרות.
אני החלטתי שאני מחכה אז אני מחכה, השעה אחד עשרה בבוקר, נשארו לי עוד שעתיים לחכות ואני מסוגלת לעשות את זה.
לצערי כשביקשתי אפידורל לא הסכימו לתת לי עד שאני לא נותנת להם לבדוק אותי, כשהגעתי לפני שעתיים הפתיחה היתה חמש, אני מתה מפחד שבשעתיים שעברו כבר הגעתי לפתיחה מלאה.
"מיגן תני לה לבדוק אותך, את סובלת מכאבים סתם" גוני אומרת לי ומלטפת את פני.
"תסתכלי עלי" שילי מבקשת ואני מביטה בה "את לא לבד" היא אומרת "תכניסי את זה טוב טוב לראש הסתום שלך!" היא מחזיקה בידי.
"מייג אנחנו לא הולכות לשום מקום ,תני לה לבדוק אותך" גוני מנסה גם.
אני מבינה שעם מלחמה שום דבר טוב לא יקרה פה אז אני פשוט נותנת למיילדת לבדוק אותי...
שלושתינו נושאות פנינו למיילדת רק לדעת מה המצב ,ואם היתקדמתי הרבה...
"את פתיחה שמונה, אני מצטערת אין אפשרות לקבל אפידורל בשלב הזה" המיילדת אומרת והסכר נפתח, אין מצב, פשוט אין מצב שאני עושה את זה בלי סהר ובלי פאקינג אפידורל, אני כבר בקושי מצליחה לסבול את הכאבים, ועכשיו להיות עוד שעות בלי אפידורל זה הולך להיות סיוט!
"בבקשה אל תבכי" שילי מבקשת ממני.
"אני לא מסוגלת, כואב לי ואני צריכה את סהר לעזאזל!" אני ספק צועקת ספק צורחת, התסכול והכאב ביחד זה מתכון לאסון, וכשמגיע לשיא זה זוועת עולם!
שילי מתחילה להגיד "ברור שאת מסוגלת, מייגן כבר עברת חצי דרך!" "יותר מחצי" וגוני מתקנת.
***
השעה שתיים עשרה ,סהר אמור לנחות, המיילדת הכינה אותי ללידה וכולם כבר סביבי ,כל מה שנותר לי לעשות זה ללחוץ, המיילדת אמרה שתוך לחיצה שתיים הוא בחוץ, ושלא ידרש ממני כל מאמץ אבל אני פשוט לא מסוגלת לעשות את זה לבד.
"מייגן אני ממש צריכה שתלחצי" המיילדת מבקשת "בבקשה בואו נחכה רק חצי שעה!" אני מבקשת ממנה ,היא לא מספיקה לענות והמוניטור מתחיל לצפצף, הוא מסמן על האטת דופק של העובר , המיילדת נכנסת ללחץ ולחדר מצטרפים עוד מיילדות ורופאות.
אני לא כל כך מבינה מה קורה, וגם שילי וגוני שנמצאות לידי לא מבינות עד שרופאה אחת לוקחת פיקוד ופונה אלי.
"מייגן אני דוקטור בראון, אני מנהחלת המחלקה, התינוק שלך ואת נמצאים בסכנה, אין לך שום ברירה אחרת חוץ מללחוץ" היא אומרת ומבקשת ממני.
"הוא נחת?" אני שואלת את שילי שמתכתבת בטלפון לידי "כן הוא בדרך" היא אומרת.
"תתקשרי אליו, אני רוצה לשמוע אותו" אני מבקשת וכאילו כל העולם עצר לרגע אחד.
"שילי מה קורה?!" הוא עונה לטלפון בלחץ "סו זאת אני" אני אומרת ודמעה נוזלת לה על לחיי "מייגן אושר שלי מה קורה?" הוא שואל בלחץ " אני צריכה ללחוץ בלעדיך" אני אומרת ומתפרקת לטלפון.
YOU ARE READING
האקסים הכי טובים
Roman d'amour《《אתה הבטחת !הבטחת שתמיד תהיה שם! שלעולם לא תעזוב אותי!" צעקתי ולקחתי אוויר לפני שהמשכתי להטיח בסהר את כל התסכול שבי "שלא משנה מה יקרה תמיד תהיה לצידי,בצד שלי!שלא משנה מה יגידו לך עלי אתה לא תיתן לזה לחדור אליך, לא תקשיב! הבטחת שנהיה ביחד...
