פרק 29-חולשה

1.5K 43 4
                                    

אלכס בא איתי לבדיקה אצל ד"ר נהוראי.
אנחנו בדרך חזרה הביתה ואני לא יודעת אם להציע לו לעלות לקפה... אני יודעת לאן הצעה כזאת יכולה להיגרר ואני לא בטוחה שזה מה שאני רוצה...
הוא מחנה את הרכב שלו ליד הבניין מסתובב חצי סיבוב לכיווני כאילו יש לו מילות סיכום של 'היה לי ממש כיף היום' או 'חייב לעשות את זה שוב', אך אני מפתיעה אותו עם השאלה "רוצה לעלות לקפה?" וכמו שחשבתי הוא אכן מופתע "אמ כן למה לא?"הוא עונה לבסוף.

כמובן שעם המזל שלי המעלית בבנין התקלקלה השבוע מה שגורם לנו לעלות חמש קומות ברגל, אני בוחרת להיסתכל על הצד החיובי ,בכללי אני פדלאה אז לפחות זה מוזיז לי תתחת....

הדלת נפתחת ושנינו נכנסים למטבח "קפה או נס" אני שואלת בזמן שאני ממלאה את הקומקום, "לא זה ולא זה" הוא אומר ומחבק אותי מאחור "אני מבינה שאתה כבר לא צמא..." אני אומרת ומסתןבבת לכיוונו "תאמת שלא ,עכשיו אני רעב ולא לאוכל ",הוא מחליק את ידיו לאורך יריכי מקפיץ אותי כך שאשב על השיש הוא מתחיל לנשק לי את הצוואר בזמן שאני מחליקה את ידי לאורך חזהו עד שאני מגיעה לסוף החולצה ומתחילה להרים אותה ,הוא מפסיק לנשק את צווארי רק לשניה כדי שאוכל להוריד את חולצתו וכשסוף סוף אלכס מתחיל לנשק את שפתי הדלת נפתחת בהפתעה וסהר עומד בפתח.

לוקח לסהר כמה שניות להבין את הסיטואציה אך לא נראה שהיא מפריעה לו כל כך "אלכס צא"הוא בטון רציני ,בלי בושה כאילו לא נכנס לנו באמצע סצנה נורא אינטימית,מה שגורם להורמונים שלי להיתחרפן ולהיתעצבן בשניה..
"תגיד מה אתה חושב שאתה עושה?" אני שואלת את סהר ויורדת מהשיש אלכס בזמן הזה מוצא את חולצתו שהיתה על זרוקה הרצפה ולובש אותה בחזרה "בא לדבר איתך.." הוא אומר כאילו זה מובן מאליו ונורא ברור שהוא יבוא לדבר איתי ,"טוב אני אלך" אלכס אומר ומתחיל להיתקדם לכיוון הדלת אני תופסת את ידו במטרה לעצור אותו הוא מסתכל עלי לשניה ואומר "הכל טוב דברי איתי" חוזר לאחורה נותן לי נשיקה קטנה על השפתיים ,שגורמת לסהר להיתפוצץ בתוך עצמו ,ויוצא מהדלת.

אני לא מוכנה לדבר איתו ,הוא לא יקבל מה שהוא רוצה,מתי שהוא רוצה, אז אני מחליטה ללכת לחדרי מקווה שיבין את הרמז המאוד ברור הזה ,אבל סו זה סו ורמזים הוא לא מבין...
"לאן את הולכת?" הוא שואל בטון מופתע, "לאן זה נראה? אני הולכת לנוח נהייתי עייפה..."אני אומרת עם מבט אדיש
"מייגן תעצרי"הוא אומר כמעט בצעקה "חלאס סהר , תפסיק לחשוב שכל מה שתגיד אני פשוט אעשה ,כמו בובה שלך!" גם אני מרימה את קולי "את מוכנה להקשיב לי שניה?!" הוא שואל מסתכל עלי במבט מיואש "כן מה אתה רוצה?" אני אומרת חסרת כוחות.

"אני טס ביום ראשון,לצרפת" הוא מטיל פצצה "מה!?!" אני שואלת כמעט בטוחה שלא שמעתי טוב "טס?לכמה זמן?למה?למה אתה אומר לי רק עכשיו?" אני זורקת את כל השאלות שעולות לי בראש ...
"החלטת לסנן אותי כל היום ,לא היה לי מתי להודיע לך ...
אני טס לכנראה חודש זה סבא שלי גילו לו את המחלה אני רוצה להיות בסבב כימו הראשון.." הוא אומר "מה?מחלה?סבא שלך? טס לחודש?" אני זורקת מלא מילים רנדיומליות לאוויר ,מנסה לעשות לעצמי סדר בראש.
"מייגן אני יודע שזה מלא להכיל ,אני בעצמי עדיין בשוק ,אבל אני חייב לסדר את העניינים בנינו לפי הטיסה ,בבקשה בואי נדבר, אבל הפעם באמת" הוא מנסה לרכך אותי ,אני אפילו לא יודעת איך להגיב אני חודש רביעי איך אני אמורה לעבור חודש של הריון בלעדיו?! "סהר אני לא כל כך יודעת איך להגיב" אני לוקחת כמה צעדים לקראתו "מייגן אני רק צריך שנדבר, זה כל מה שהיה לי בראש כל היום, וזה דפוק כי סבא שלי חולה והוא צריך אותי לידו אבל אני רק חושב על זה שאת צריכה אותי לידך.."

סו יושב מולי נשען קדימה עם הראש כפוף בין הכתפיים "אני רוצה להגיד קודם כל שאני מצטער, אני לפעמים שוכח את המקום שלי ,אני יודע שאני יכול להיות ילד קטן לפעמים אבל זה נטו כי אכפת לי ממך , יש לי חולשה לא ברורה כלפיך..." אני מיישרת בסט אליו.
"אתה באמת יכול להיות ילד קטן לפעמים... וזה חייב להפסיק, אני לא החברה שלך, ולא הבת שלך , אני עומדת להיות האמא של הבן שלך ,ומשהו ביחסים בנינו דפוק כל כך ,אנחנו תמיד חוצים גבולות אחד של השניה ,אנחנו חוזרים לאותה תבנית דפוקה שהיתה לנו בזוגיות... אני לא רוצה שזה יגרום לריחוק אתה החבר הכי טוב שלי ,הנפש התאומה שלי ,אתה האבא של הילד שלי ואין שמחה ממני שזה אתה.. אבל אני מבקשת שתקח צעד אחורה בכל מה שקשור אלי ואל אלכס."אני יודעת שהמילים שאמרתי קצת קשות לסהר, אולי אפילו מאכזבות אותו אבל הייתי חייבת להיות ברורה ,ולא ללכת סחור סחור ואם יש משהו שסהר תמיד עשה זה לכבד אותי , אני יודעת שלמרות שיהיה לו קשה הוא יכבד את הבקשה שלי..
"את סולחת לי על אתמול?" הוא שאל עם מבט שבחיים לא ראיתי על סהר ,אני לא יודעת מה קורה שם בפנים אבל זה נראה שהוא חווה סערת רגשות "סהר הלוואי והייתי מסוגלת לכעוס עליך ,אבל איך אמרת יש פה חולשה לא ברורה...."

———————————————————————
היי מה קורה נשמות שלי?
השבועות האחרונים מלאים כולם במלא לחץ, העולם נמצא ממש בקריסה לכל המובנים.. ואוטומטית זה מלחיץ את כולנו, אז קודם כל אם יש פה מישהי או מישהו שמרגישים בלחץ שיקחו זמן לעצמם יתנתקו מהחדשות, כי בואו נגיד את זה ככה החדשות תמיד יהיו זאת העבודה שלהם אין מה לעשות ולפעמים מראים דברים שיוצאים מהקשרם... אז לקחת הכל בפרופוציות..
ועוד דבר שיכול לעזור בלחץ הוא לקרוא,פשוט לקרוא, אין משהו שעוזר לי יותר מזה..
מקווה שעזרתי.

לעניין אחר, היתפנה לי מלא מקום כי ביטלו לימודים אז אני אנסה להגביר את קצב העלת הפרקים ,אני לא מתחייבת למשהו אני פשוט אשתדל ,למרות החופש הזה הבית ספר שלי נורא לחוץ בשבילנו בכל עניין הבגרויות(ביטלו לי אחת שהיתה אמורה להיות השבוע...) אז בלמידה מרחוק מעמיסים עלינו...

שיהיה לכולנו בשורות טובות.
ובחיאת ראבק אל תצאו מהבית אם אין לכם סיבה לצאת...
חולה לכן על התחת S.A

האקסים הכי טוביםWhere stories live. Discover now