האקסים הכי טובים

פרק 20- לשמור סוד

אני לא מדברת עם סו כבר יומים, ילדותי?כן קצת , אבל אין לי עצבים לאף אחד כרגע ,כבר שעת ערב מאוחרת ,אני יושבת מול הטלוויזיה מלטפת את שושנה שנמצאת לידי, תיקטוק בדלת מקפיץ אותי ואני קמה לפתוח את אותה,ולהפתעתי הרבה אני רואה את לא אחרת מאשר לורן אחותי החורגת לעתיד...
"לורן מה את עושה פה?!" אני שואלת אותה,
"ברחתי מהבית ולא היה לי לאן ללכת, וכבר ממש מאוחר אז נזכרתי בך ופשוט באתי.. אם זו בעיה אני יכולה ללכת" היא אמרה מלאת ביטחון "לא לא תיכנסי זה בסדר" אני מפנה לה את הדרך וסוגרת אחריה את הדלת, אני מתיישבת על הספה ולורן אחרי, "אמא שלך לא תדאג לך? אולי נגיד להם שאת פה.." אני שואלת אותה בעדינות "לא אל תגידי לה ,היא תבוא לקחת אותי ולא בא לי לראות אותה!" היא אומרת בטון רציני ואני רק מהנהנת ונותנת לה להמשיך "מייגן תקשיבי אני מצטערת שאני נוחתת עליך ככה באמת ,אבל באמת שאני לא מסוגלת להיות בבית" "למה?" אני שואלת "כל הזמן אמא שלי מתלהבת מיובל ,כמה יובל טובה ,כמה יובל חכמה ,לורן תלמדי מיובל וזה קצת מעצבן כאילו בסדר אין בעיה יובל באמת טובה היא נורא חכמה היא התקבלה למעודדות של בית הספר ,וגם חבר שלה חתיך אבל זה לא אומר שהיא יותר טובה ממני. וזה קצת נמאס לי כל היחס המועדף הזה..." "רגע בגלל זה ברחת? בגלל שאת מרגישה שלא מתייחסים אליך?" אני מסתכלת עליה ומחכה שתענה לוקח לה הרבה זמן עד שלבסוף היא אומרת "לא, לא בגלל זה ברחתי ,אלא בגלל שאמא שלי כועסת עלי" היא מרכינה את ראשה
"על מה היא כועסת לורן?" אני מנסה להבין "אל תשפטי אותי אוקי?" היא מבקשת ואני רק מהנהנת נותנת לה להמשיך "לפני כמה חודשים אני ויובל חגגנו 16,היה לי הסכם עם עצמי עד גיל 16 אני לא שוכבת עם חבר שלי ,וכך באמת היה חודש אחרי היום הולדת שכבתי עם חבר שלי ,זה פשוט קרה אני לא מצטערת על זה בכלל זה היה מדהים ואני כל כך שמחה על הרגע הזה... בקיצור הייתי אמורה לקבל אבל כלום לא קרה הימים עוברים והמחזור לא מגיע,לאט לאט נפל לי האסימון למה שקרה כמובן שמיד דיברתי עם אמא שלי, הלכתי להיבדק ואני בהריון, אמא שלי לוחצת עלי להפיל ואני ממש לא רוצה.וזהו ככה זה נגמר יצאתי בעצבים מהבית ופשוט ברחתי לכאן" היא מסיימת לספר את כל הסיפור ואני בהלם ממה ששמעתי כרגע .
‏
"לורן אני לא חושבת שילד זה מה שאת צריכה עכשיו, ברצינות את ילדה ,החיים עוד לפנייך זה לא השלב שלך להביא ילדים ,ואני לא מאמינה שאני אומרת את זה אבל אמא שלך צודקת ,ונכון זה נראה שהיא נגדך אבל היא רק רוצה בטובתך ,רוצה בטובת הבת שלה ,אני מבינה אותך לגמרי המחשבה על להפיל את הילד שלך זה דבר מזעזע, אבל תתיחסי לזה כאל משהו שלא אמור להגיע כרגע זה לא הזמן שלו ,והוא יבוא כשהוא יצטרך לבוא..." אני מחייכת אליה חיוך מנחם " איך את יכולה להבין אותי בדבר כזה?!" היא שואלת ואני מבינה את הספק שלה "את יכולה לשמור סוד?" אני שואלת אותה והיא מהנהנת "אני גם בהריון מהאקס שלי, וגם אני בהתחלה לא ידעתי כל כך מה לעשות, האקס שלי רצה להפיל ואני הייתי נגד ,היום אני מבינה למה הוא רצה להפיל, זה לא הזמן הכי נכון לילד מבחינתו כי הוא רק עכשיו מצליח בעסקים ואין לו כל כך זמן..." "רגע את משאירה אותו נכון?" היא קוטעת אותי ושואלת "כן אני משאירה אותו כי אני יכולה להתמודד עם ילד ואני מרגישה שזה כן הדבר הנכון לעשות ,אבל בו זמנית אני לא שוכחת את האחריות הכבדה שבאה עם הילד..." בשלב הזה אני רואה שהיא כבר מבינה אותי "יש מצב שאת צודקת תודה מייגן ,זה בסדר שאני אשאר לישון פה?" היא שואלת אותי "ברור, ברור אבל רק בתנאי שאני מיידעת את אמא שלך..." היא מהנהנת מחייכת אלי.
"אפשר שאלה אחרונה?" היא שואלת במבט מהוסס ואני מהנהנת "מתי סיפרת לאבא שלך על ההריון?" ואני רק עומדת ומבינה שבאמת לא סיפרתי לו שאני בהריון והוא הולך להיות סבא!
"לא סיפרתי, אני אבוא לדבר איתו שבוע הבא כנראה..."

------
אני כבר כמעט נרדמת אבל צילצול טלפון שמודיע על קבלת הודעה נשמע, לא יודעת למה אני נורא מקווה שזה סהר שרוצה להתפייס...
אבל זה לא.

אלכס:
היי מייגן ,זוכרת אותי?:)
אני:
כן, מה קורה?( אני מנסה להיות מנומסת)
אלכס:
וואלה טוב, תגידי מה את אומרת על ארוחת ערב מחר?להשלים פערים...
מייגן:
אתה מזמין אותי לדייט?
אלכס:
עלית עלי, מה את אומרת?
מייגן:
ניפגש מחר ,תאסוף אותי בשמונה?
אלכס:
סגור(:

אני מכבה את הטלפון ,ונשכבת על הגב במיטה ,מעניין אותי באיזה שלב אני צריכה לספר לאנשים שאני יוצאת איתם שאני בהריון...זו באמת נקודה למחשבה.