《《אתה הבטחת !הבטחת שתמיד תהיה שם!
שלעולם לא תעזוב אותי!" צעקתי ולקחתי אוויר לפני שהמשכתי להטיח בסהר את כל התסכול שבי
"שלא משנה מה יקרה תמיד תהיה לצידי,בצד שלי!שלא משנה מה יגידו לך עלי אתה לא תיתן לזה לחדור אליך, לא תקשיב!
הבטחת שנהיה ביחד...
אתם בטח שואלים את עצמכם מה קרה בחודש הזה... מה פספסנו? אז לא הרבה. בקצרה, זה היה ככה. סו בא ודיבר איתי. אמרתי לו שהרגשתי אכזבה כשהוא לא בא לדבר איתי ולא פינה לי זמן בשבילי, ושאני מרגישה כאילו אנחנו שוב פעם חוזרים לאותה זוגיות דפוקה ופוגעת. החלטנו ביחד להשאיר את החברות הזאת כמו שהיא עד כמה שאפשר... ועד כה אנחנו מסתדרים טוב. פה ושם יש רגעים מביכים, זה קורה בעיקר כשמתקרבים יותר מידי... עוד דבר שסיכמנו זה שאין סודות לא שהיו פעם כן, אבל עדין הבהרנו את העניין ,הוא מספר לי הכל ,אני מספרת לו. אנחנו מנסים כמה שיותר לשקם את החברות הזאת שנהרסה בגלל לילה אחד מטופש!
אני מתארגנת למשמרת ערב ,גם שילי וגם גוני עובדות היום שככה יהיה נורא נחמד. שכחתי לספר אני וגוני היכרנו יותר בחודש האחרון בעקבות זה שהצלתי אותה מאונס בשירותים, שזה סיפור ארוך בפני עצמו. אנחנו מן שלישיה כזאת נפגשות מדי פעם.
אני נכנסת לבר שילי וגוני כבר פה. אני נכנסת לעמדה של הבר ומחכה ללקוחות הראשונים. אני רואה את סו נכנס לבר אומר לגוני ושילי ולכל שאר הברמנים היום שלום... הוא מתקרב אלי ונותן לי נשיקה על הלחי בתוספת חיוך לא משהו רציני ,אבל שוב אותה תחושה מעצבנת של דיגדוג מופיעה. שילי כמובן קורצת לי ואני רק מגלגלת לה עיניים. הערב עבר ממש טוב, אחלה טיפים אפשר לעשות משיכורים! שילי גוני ואני יושבות מחוץ לבר מחכות למונית שירות. גוני יצאה הערב עם לפחות שלושה מספרים של בחורים גם שילי יצאה עם כמה, אני תמיד מסרבת להכיר מישהו בבר זה נראה לי נורא לא רציני. אתה שיכור שום דבר חכם לא יוצא לך מהפה...
אנחנו מתחילות לדבר על הקעקוע של גוני שנמצא על הכתף, וכתוב עליו חושן. "למה דווקא חושן?" אני שואלת אותה אחרי בהייה ממושכת בקעקוע. "חושן זה אחי התאום הוא נפטר כשהיינו בני שלוש עשרה מסיבוך של ניתוח שעבר, תמיד הרגשתי שהוא חלק ממני ומאז שהוא לא פה משהו חסר לי אז קעקעתי אותו על הכתף , מעל הלב כי הוא תמיד שם" היא אומרת, אני מסתכלת עליה ומחייכת רואים שגם אחרי מלא שנים כואב לה.
"אני חושבת שאת גם צריכה לעשות אחד ..." שילי מציעה. "אממ אני לא חושבת, אני לא אוהבת מחטים" "אויש שטויות את לא תרגישי כלום זה לא כזה כואב" גוני נחלצת לעזרתה של שילי. "תקשיבו אין מצב בעולם שאני עושה קעקוע"
●●●
אני לא מאמינה שאני פה מחוץ לחנות קעקועים! "אני פשוט לא מבינה מה אני עושה פה" אני אומרת לשילי וגוני. "אולי כדאי שנלך מה אומרות? אני ממש עייפה לא הספקתי לישון הרבה מאז אתמול ..." אני מציעה ומקווה שיסכימו לחזור איתי הביתה. "מייג אנחנו כבר פה ,החלטת מה את רוצה ואיפה?" גוני שואלת. "כן ,אבל אני אשאיר את זה בסוד תגלו רק אחרי שהוא יגמור להכאיב לי, אני יכולה להגיד לכן שזה באזור הבטן העליונה" אני אומרת עם חיוך מספק רואה שהצלחתי לגרום להסתקרן. נכנסנו למקעקע הסברתי לו שאני רוצה את הקעקוע מתחת לחזה במותן זה כזה בצד הגוף מתחת ללב, כמובן שהראתי לו את הקעקוע שאני רוצה והוא התחיל במלאכה. חיטוי ,סירטוט ,ביצוע... זה כאב ,סתם שיקרו שזה לא פשוט מתרגלים לכאב והוא עובר אחרי כמה דקות אבל אני יכולה להגיד שאני שלמה איתו לחלוטין!
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
