Need you close to me

Part 104

שיחקתי עם הטבעת שלי, מביט בפניה. ״אחי, תחזור הביתה,״ אדריאן אמר בצד השני של הטלפון,

״אני צריך להיות כאן כשהיא תתעורר״ אמרתי בקול קשיח ושפשפתי את פניי. ״בשביל אוליביה״ אדריאן אמר ונאנחתי.

״אני בא״ אמרתי מנתק. נשקתי לראשה ויצאתי מהחדר, עובר את השומרים והולך אל עבר המעליות. כבר שבוע שהיא לא מתעוררת, הרופא אומר שאני צריך להבין שהיא לא תתעורר בזמן הקרוב ולהכין את עצמי לאפשרות שהיא לא תתעורר בכלל.

נאנחתי מנסה להעיף את המחשבות האלה מראשי, נכנסתי למעלית, יורד לקומת הכניסה. נכנסתי למכונית נוסע במהירות לאחוזה, מחנה את האוטו מול הכניסה ורואה את אדריאן ואמילי יוצאים משם.

לקחתי את ליב מידיה של אמילי ונשקתי ללחי הקטנה שלה, הם הלכו ואני נכנסתי לבפנים. יצאתי למרפסת והחזקתי אותה על חזהי, נושק לראשה.

היא הזיזה את ידיה הקטנות ונשכבה עליי בנוחות, נרדמת, והתיישבתי על הספה שם, חושב על האישה שלי, ששוכבת בבית החולים וכשהיא תתעורר, היא לא תזכור אותי, ולא את הילדה שלנו.

הרעדתי את רגלי בעצבים, אני צריך לעשן. הסתכלתי על אוליביה ישנה בשלווה, חשבתי עליה ועל מיה, ונרגעתי.

אך הכעס חזר מיד לאחר שעלה לראשי הסיכוי שזה לא יחזור להיות כמו שהיה. נכנסתי לבפנים עם אוליביה, עולה למעלה ונכנס לחדר שלה.

נשכבתי על המיטה עם המעקה בצד אחד כשאני בצד השני, ונתתי לאוליביה לישון, ולי לעצום עיניים לאחר שבוע שלא הספקתי.

לא יכולתי, לא רציתי.

-

התעוררתי לטלפון המזדיין שלי שצלצל, ״הלו״ עניתי בכעס, בודק שליב לא התעוררה.

״מר בראון, יש לנו חדשות״ הרופא התחיל לומר, הרגשתי את הנשימות שלי נהיות כבדות יותר ויותר מרגע לרגע, הלב שלי דפק במהירות והתפללתי שהיא בסדר.

״דבר״ אמרתי בקול קר, ״אתה רוצה לשמוע זאת בטלפון?״ הרופא זיין לי תשכל, יצאתי מהחדר

״יחתיכת מזדיין מה איתה?!״ צרחתי עליו

״היא בסדר, גילינו שיש לה עובר ברחם״ גמגם בפחד והייתי מבולבל, לקח לי כמה רגעים לפני שהאסימון נפל.

״למה שלא תגיע לכאן ונדבר על זה?״ אמר וניתקתי. היא בהריון. התעצבנתי על המצב, האישה שלי, הבחורה שאני אוהב ומקים איתה משפחה, לא תזכור כלום.