טובי.
בפעם הראשונה בחיי שאני דווקא כן צריכה את עזרתו.
אני לא מאמינה שאני הולכת לדבר איתו...
קדימה מיה, אמילי צריכה עזרה,
״אוקיי..״ מלמלתי והתקדמתי לכיוונו
״טובי, אני צריכה את עזרתך.״ אמרתי והוא עצר את שיחת הטלפון לרגע והסתכל עליי מנסה לפענח מי אני.
״מי את ילדה? ואיך את מכירה אותי?״ טובי שאל, מנתק את השיחה שהיה בה.
טובי היה שותף לעבודתו של אבי פעם, עד שאבי התמכר לסמים, ולהימורים. תמיד שנאתי לראות אותו, כי בעצם הוא זה שהתחיל לאבי את ההתמכרות. תמיד הוא היה מסריח מסגריות ומאלכוהול.
אני ממש לא רוצה לדבר איתו, אבל אמילי צריכה פינוי דחוף!
ואני לא מוכנה שהיא תמות רק בגלל שאני לא מוכנה לבקש עזרה מאחד שאני שונאת. אני לא רוצה לקחת אחריות על זה,
״מיה, הבת של ג׳וש, אני זאת שהעיפה אותך מהבית שלנו.״ אמרתי מסתכלת עליו ברצינות
״תקשיב לי רגע, חברה שלי בצרות. אז אתה תיכנס לאוטו ותסיע אותנו לבית החולים בקרוב ביותר.״ ציוויתי בקשיחות.
הוא הביט בי כולו מבוהל, כנראה נזכר ביום שהעפתי אותו מביתנו, ופתח את האוטו.
לקחתי אבן חדה שהייתה על המדרכה, ליתר ביטחון.
אני לא יודעת מאיפה כל האומץ הזה בא לי פתאום, אבל נזכרתי בימים שלמדתי הגנה עצמית.
אני חושבת השתגעתי.
כשהוא עולה לי לראש, אף אחד לא יכול לעצור אותי.
אני לא רואה בעיניים כשזה מגיע לחשובים לי. זה לא נשמע מציאותי מה שאני עושה, אבל עברתי ולמדתי המון ב8 שנים האחרונות.
הגענו אל בית החולים ומשכתי את אמילי מהאוטו במהירות, מסתכלת אחורה ורואה את טובי מסתכל עליי ומדבר עם מישהו כנראה בדיבורית.
אמילי ניסתה להגיד משהו אבל לא הבנתי מילה
״אמילי אם זה לא קשור לאלרגיה שלך אז תגידי לי אחר כך אם לא תמותי. צריך למהר עכשיו בואי!״ משכתי אותה כשראיתי שזה מחמיר.
היא התחילה להתנשף בלחץ ולהשתגע.
ראיתי שהתחילה לה פריחה בידיים כשנכנסנו לבית החולים
״יש לה אלרגיה מתפתחת, היא התחילה לפני עשר דקות אני חושבת״ אמרתי בלחץ לפקידה שישבה שם.
היא הסתכלה על אמילי בזעזוע וקראה לאחות שהייתה קרובה אלינו. הם פינו אותה על מיטה אל חדר כלשהו כשהם אומרים מונחים רפואיים ובודקים אותה.
הם לקחו פנס והסתכלו לה בגרון, והאירו את העיניים שלה לראות אם האישונים מתרחבים או משהו כזה.
״היא חיה אנשים! אבל אם לא תזדרזו היא כבר לא תהיה!״ אישה צעקה והסתובבתי לראות מי זאת המשוגעת הזאת.
אמילי התחילה להילחץ ממש והסתכלה על אחד הרופאים וצעקה משהו לא מובן.
״אמילי את תהיי בסדר!״ אמרתי כדי להרגיע אותה כבר.
מי זאת האישה המטומטמת הזאת ואיך היא עובדת כאן לעזאזל!
מסכנה אמילי היא נלחצה כולה. זה היה מחזה מצחיק לראות.
————————
כעבור שלוש שעות
————————
״את יכולה להיכנס״ אחות שיצאה מהחדר של אמילי אמרה והלכה.
אספתי את דבריי ונכנסתי
״היי איך את מרגישה?״ אמרתי נכנסת לחדר עם 2 בלוני הליום וחפיסת שוקולדים.
״עכשיו הרבה יותר טוב!״ אמרה כשראתה את השוקולד ועיניה התרחבו בהתלהבות
״שמנה.״ אמרתי מתיישבת על המיטה מביאה לה את חפיסת השוקולד, והיא נתנה לי סטירה חלשה
״סתמי״ אמרה.
״הם רוצים שתישארי כאן עוד כמה שעות למעקב, ואם מצבך ישתפר אולי ישחררו אותך היום, אבל אם לא את תצטרכי להישאר כאן עד מחר..״ הודעתי לאמילי את מה שהודיעו לי
״אוקי.״ אמרה והמשיכה לזלול את השוקולדים.
ראיתי שהשעה כבר ארבע אחר הצהריים, ונזכרתי שאני יוצאת היום עם סידני
״אני אתקשר לבטל עם סידני טוב?״ אמרתי ובאתי לקום
״לא! אל תבטלי בגללי, תלכי איתה!״ עצרה אותי מללכת
״אמילי את צריכה שמישהו ישאר איתך סתומה!״ אמרתי כמובן מאליו.
״מיה, אני אסתדר פה. גם היה פה איזה אח חתיך מקודם לבדוק אותי ודיברנו, אז נראה לי שאני אסתדר פה.״ היא אמרה בחיוך וקרצה.
צחקתי ״את בטוחה?״ שאלתי
״כן! נו יא מציקה כבר אמרתי שאת חופרת?!״
אמרה והסתכלה על התקרה ביאוש.
צחקתי שוב ״טוב טוב רק נתתי לך הזדמנות לשנות את דעתך!״ אמרתי והרמתי את ידי כחפה מפשע.
——————————————
אני מקווה שאהבתם!❤️
תגיבו אם אתם רוצים שאמשיך!👇🏻💗
YOU ARE READING
Need you close to me
Romance״אתה סתם מגזים״ אמרתי מצחקקת והוא הרים את גבתו. הוא התקרב אליי וקירב אותי אליו מאגני, ״אה כן?״ לחש בקולו הבס כשאפו נוגע בשלי. ״כן״ לחשתי מהופנטת ממנו ~~~~~~~~~ ********הסיפור הראשון שלייי******** נ.ב הכתיבה משתפרת עם הסיפור אז סבלנות
