Need you close to me

Part 28

ניק
הסתכלתי עליה, אורזת את דבריה. איך זה קרה תוך שבועיים? איך אפשר ליפול לדבר כזה? אז שיחררתי אותה, בתקווה שזה באמת יעשה טוב לשנינו.
———
דפקתי בדלת של המשרד של אבי בזלזול, הסתלקתי מהבית לפני שמיה תתעורר, נכנסתי אל המשרד והתיישבתי על הספה הנוחה שבצד.
״שיחררתי אותה.״ פצחתי את השקט.
״שיחררת? אתה גורם לזה להישמע כאילו היא אסירה שלך״ גיחך יודע למי התכוונתי, וחייכתי בראשי למשמע האירוניה, מיה גם אמרה שהיא היא מרגישה שאני כולא אותה.
״מה קרה כל כך מוקדם?״ שאל ״אמרתי עד סוף
החודש.״ הוסיף
״כן, אבל החלטתי להוציא אותה לפני.״ שיניתי את המילה והתחרטתי על כך כי עכשיו היא נשמעת כמו כלבה.
״אני מקווה שאתה שלם עם ההחלטה שלך.״ אמר והמילים האלו לא עזבו אותי במשך המון זמן.

״פאק אחי אני נשמע כמו נקבה״ העברתי את ידי על פני לאחר שסיפרתי לאדריאן על ההחלטה שלי שתעזוב ונאנחתי.
״מה גרם לך להחליט לעשות את זה?״ שאל
״מה שהיא אמרה לי אתמול... זה פשוט... תסביך.״ אמרתי מיואש מעצמי.
״עזוב אותך מזה לרגע. מה, מה קרה בינך לבין הילדה הזו אתמול?״ אמרתי בהרמת גבה רומזת.
״וואה וואה, מאיפה מתחילים״ חייך
״חמודה כזאת. אהבתי. לא הטעם הרגיל שלי, אבל לא יודע.. משהו אתמול בה פשוט הדליק אותי.״ הסתכל אל עבר החלון, מוסיף לדבריו.
״ואיך הגעתם לסיטואציה הזאת?״ התכוונתי לתנוחה שהם היו בה אתמול.
״בחרה סרט והתיישבה. לפני שהספקתי להבין מה קורה אני החזקתי אותה כמו קוקסינל על הספה.״ צחק וגיחכתי ביובש אחריו.
״בר?״ שאל יודע איך להחזיר לי את המצב רוח.
״שלך?״ שאלתי
״שלי.״ קבע ולקח את המפתחות.
כן, כן. אנחנו שותים בשבע בבוקר. אבל זה רק כשאנחנו בדיכאון.. בעיקר אדריאן. אני לא הייתי אובד עצות מאז ש.. לא חשוב.

מיה

~כעבור חודשיים~

כן, עברו חודשיים... רוצים לדעת איך הם עברו?
אז ככה:
אני ואמילי חזרנו לדירה, כמו שניק ביקש, וגם אדריאן...
אני עוד שניה אגיע לסיפור של אמילי ואדריאן.
התחלתי לעבוד במסעדה קרובה לכאן... 10 דקות הליכה.
ניק הופיע המוןןן בחדשות. עם מריאנה...
לא, לא אכפת לך מיה!
בטח שאכפת לך..
לא!
בכל מקרה, אני כמעט בטוחה שזה היה ככה לפני שעברתי לאחוזה שלו, אבל אף פעם לא שמתי את ערוץ החדשות. תמיד כשיצאתי מהבניין, המכונית שלו הייתה באופק, או אחד השומרים שלו, וכך כשחזרתי. אתם בטח שואלים את עצמכם למה? גם אני. יצא לי גם לפגוש אותו בסופר, במסעדה שהתחלתי לעבוד בה, שכמובן שהיא של חבר שלו. בכל מקרה, אני מרגישה שהיקום פשוט לא אוהב אותי בעליל. כאילו מה?! עזבתי כדי שאני לא אצטרך לראות אותו.

במסעדה בה אני עובדת יש בחור אחד שקוראים לו סאם, התחלנו לצאת לפני כמה זמן. הוא היה מפלרטט איתי ותמיד בזווית עיני קלטתי את ניק מסתכל עלינו, במבט לא מוסבר...