Need you close to me

Part 78

שבוע. פאקינג שבוע שאני יושב פה לצידה ורק מחכה שהיא תתעורר.
אני יושב על הכורסא שלצד מיטתה, מחזיק בידי את כוס הקפה השלישית שלי מאז אחת בבוקר, הרופאים אמרו שהמצב שלה השתפר והיא אמורה להתעורר בימים הקרובים, היא והתינוק שלי יחיו.

ליטפתי את ידה משחק עם הטבעת שהחזרתי לאצבעה, ״תהיה לנו חתונה לא משנה מה תגידי״ אמרתי מסתכל על פנייה שהצבע חזר אליהם.

״היי אחי״ אדריאן הגיח מאחוריי והסתכלתי עליו מהנהן לשלום.

״כבר חמש בבוקר אתה יודע, לא ישנת כל הלילה״ הוא אמר שם את ידו על כתפי טופח עליה, ״אתה פה כבר ארבעה ימים רצוף״ הוסיף ״אתה רוצה לחזור לאחוזה להתקלח? אנחנו נשמור עליה״ הציע והיססתי, אני רוצה להיות פה כשהיא מתעוררת.

פתחתי את פי כדי לענות אך תזוזות ביד שהחזקתי בה קטעו אותי, הסתכלתי עליה במהירות רואה אותה פותחת את עיניה, היא קמה ממהרת מעט אך הרגעתי אותה,

״היי היי לאט״ לחשתי משעין אותה על הכרית. שמעתי את צעדיו של אדריאן יוצאים מהחדר

״אני בבית החולים?״ היא שאלה כשהורדתי את מכונת ההנשמה מפיה, הנהנתי

״כמה זמן?״ שאלה מסתכלת עליי בחשש

״שבוע״ אמרתי והיא הנהנה בעצב. התקרבתי אליה מהכורסא וליטפתי את פנייה

״אתה זוכר את מה שאמרתי לי?״ היא שאלה והסתכלתי עליה בבלבול.

נ.מ מיה

״אני לא זוכרת מתי זה היה בדיוק, אבל דיברת אליי ולא יכולתי להגיב״ מלמלתי בקול חנוק

״זה היה כל כך הרבה פעמים ניק, רציתי לנשק אותך ולהגיד לך שאני פה איתך אבל לא הצלחתי״ מלמלתי בבכי והוא אחז בידי נושק לה אינספור פעמים. הסתכלתי עליו

״כשאמרת לי שחשבת על העתיד שלנו,״ אמרתי מתחילה לספור את הפעמים בהן הוא דיבר אליי

״כשכעסת עליי,״ אמרתי והוא לא הוריד את עיניו ממני

״כשאמרת לי כמה אתה מצטער,״ דמעות יצאו מעיני ללא סוף,

״וכשישבת פה בלילה מתחנן בפניי שאתעורר״ אמרתי מסיימת ולא הפסקתי לבכות

״אני צעקתי לך שאני פה ולא הבנתי למה אתה לא שומע אותי״ אמרתי בקול שבור והוא שפשף את פניו בעצבנות והחזיק בידי קרוב אליו יותר.

״אני אוהב אותך״ הוא מלמל עוצם את עיניו. ליטפתי את אצבעותיו עם אגודלי כשהחזיק את ידי,