Need you close to me

Part 29

״מה?״ עניתי למיה במעומעם כראשי קבור בתוך הכרית.
״ראיתי את אדריא.. היי מה קרה?״ נשמעה מופתעת. ייבבתי לאחר שניסיתי לפתוח את פי, ומיה התיישבה לידי.
היא ליטפה את גבי בעדינות, כנראה מחברת את זה שראתה את אדריאן בעצבנות במסדרון, אני מניחה, לבין כך שאני בוכה.
״אמ, תספרי לי מה קרה״ אמרה בקול רך.
״א-אני סיפרתי לאדריאן מה קרה, לגבי ההריון ומה שקרה עם לוק, והוא התעצבן עליי בטירוף ובצדק, ויצא מפה עצבני רצח ועכשיו.. הוא לא רוצה אותי יותר״ בכיתי והיא חיבקה אותי.
״די אמ, הכל יהיה בסדר״ הרגיעה אותי.
״אני אדבר איתו אם תרשי לי״ הוסיפה והנהנתי.
״לכי לישון, את צריכה להירגע. אני אשים את האוכל שלך במקרר.״ אמרה ונכנסתי למיטה, עם גל דמעות חדש בעיני.

מיה
התיישבתי על הספה, מדליקה את הטלוויזיה ופותחת את האוכל. סיימתי לאכול ופיניתי את הצלחות אל הכיור, וראיתי שהפח מלא, אז החלטתי לזרוק אותו. ירדתי למטה בכפכפים ויצאתי החוצה אל פחי הזבל. זרקתי את הזבל וראיתי את אדריאן ואת ניק נשענים על המכוניות שלהם. החלטתי להתקדם אליהם כדי לשאול את אדריאן מה קרה לאמילי. ניק זרק את הסיגריה כשראה אותי מתקרבת, ואדריאן הסתובב אליי כשלא הבין מה קרה לניק ולמה פתאום הוא זרק את הסיגריה. הוא נאנח
״מה? רק התקדמתי לכאן.״ אמרתי לאדריאן כתגובה להיאנחות שלו.
״את גם שותפה לזה?״ אמר והבנתי שהוא מדבר על אמילי.
״כן. אני אחראית להריון הזה. זה הילד שלי.״ אמרתי ברצינות צינית לגמרי. הוא גילגל את עיניו ואז חייך חיוך קטן. הרגשתי את מבטו של ניק עליי, כשהסתכלתי עליו עיניו עלו לפגוש בשלי, אך המבט האדיש שלו התרחק מפניי כשהטלפון שלו צלצל.

״הבנתי הבנתי. למה היא הסתירה את זה ממני?״ אדריאן שאל אותי
״אדריאן, היא הייתה ממש אבודה. היא לא ידעה מה לעשות. היא אפילו לא ידעה אם היא רצתה את התינוק.״ אמרתי בקול מסביר.
״כן.. זה מה שגם היא אמרה.״ אמר נאנח.
״אולי זה אומר משהו.״ אמרתי.
״בכל מקרה, לאן הלכת לאחר שיצאת בסערה?״ כיווצתי את גבותיי בשאלה.
״לטפל במשהו.״ אמר לא מרחיב. החלטתי לעזוב את זה
״טוב... ביי״ אמרתי והתכוונתי להסתובב
״רגע מיה.. מה השם של החבר הזה שהכניס אותה להריון?״ אמר וראיתי שהוא מתעצבן מעט מלדבר עליו. כיווצתי את גבותיי, למה הוא צריך לדעת?
״לוק״ אמרתי והחלטתי לא לשאול והלכתי משם.
נכנסתי אל הבניין וגיחכתי לעצמי כששמעתי את המכוניות שלהם חורקות מעוצמת המהירות שבה הם נוסעים.

22:59
נכנסתי אל המיטה, ולקחתי את הספר שלי. פתחתי אותו וישר התייאשתי, הייתי עייפה מדי כדי לקרוא. שמתי אותו על השידה הקטנה וכיביתי את האורות, מתכסה טוב מתחת לשמיכות.

23:58
התעוררתי למשמע פיצוץ קרוב ואמילי לפתע נכנסה לחדרי בהיסטריה.
״מה קרה?!״ שאלתי חצי מתה חצי מפוחדת. אמילי סימנה לי להיות בשקט והראתה לי משהו על הטלפון שלה. לקח לי כמה שניות כדי להתפקס על מה שהיה כתוב. לבסוף, ראיתי מה היה כתוב שם,
זאת הייתה הודעה מאדריאן-

~אמילי קחי את מיה ואת הדברים הכי יקרים שלכם ותלכו לקומה 2- בבניין. זה ג׳וש פיטרס, הוא מצא אותה.~

————
שבת שלום❤️
מה אומרים?