ירדתי למטה ונעמדתי באמצע, בין המטבח לסלון.
״איפה הדברים שלי?״ שאלתי כשהוא ירד.
״איזה דברים?״ שאל בשיעמום
״התיק והטלפון שלי.״ אמרתי כמובן מאליו.
הוא נאנח
״ג׳ולי!״ הוא צעק והתעסק בטלפון, ולאחר כמה שניות אישה שנראת בסביבות גיל הארבעים-חמישים נעמדה לידו.
״כן אדוני?״ היא שאלה והוא חזר
״את יודעת איפה התיק והטלפון שהיו פה?״ שאל והאישה, שמסתבר ששמה הוא ג׳ולי, הלכה אל אחד החדרים שהיו ליד המדרגות ויצאה משם עם התיק שלי והטלפון.
״תודה לך״ אמרתי בנחמדות וחייכתי אליה. לקחתי ממנה את דברי והיא חייכה אלי, והלכה לחצר.
״קדימה״ ניק אמר והסתובב ללכת אל החדר אוכל.
החלטתי לברוח עכשיו.
קדימה מיה!
הסתובבתי מהר אל דלת הכניסה ויצאתי משם.
הלכתי במהירות כדי שזה לא יראה חשוד לשומרים שמסתובבים בחוץ.
בפוקס השער היה פתוח, והם הביאו מישהו או משהו במכונית.
לא ענייני.
התחלתי להתקדם מהר יותר ועברתי את ה..מזרקה? מה לעזא...
לא משנה, עברתי את המזרקה ורצתי אל עבר השער ויצאתי ממנו, מופתעת שהשומרים לא עצרו אותי כבר.
הסתובבתי אחורה וראיתי את דלת הבית נפתחת ואת ניק יוצא ממנה, מחפש אחריי.
עצרתי מונית שעברה שם, הייתי ממש מופתעת כי לאף אחד אסור לנהוג בכביש הזה חוץ מניק והשומרים שלו.
כמובן שהחוק הזה היה של ניק.
לפני שנכנסתי אליה הסתכלתי במבט חטוף על ניק, שבדיוק קלט אותי.
——
——
״תודה לך״ אמרתי לנהג ושילמתי לו לאחר שהוריד אותי בבית החולים שבו נמצאת אמילי.
הלכתי אל החדר שבו היא נמצאת, מתפללת שהיא עדיין שם, וראיתי שהיא ישנה.
נאנחתי בהקלה והתיישבתי לצידה.
עדיין הייתי עם הבגדים של אתמול.. שאני אקח מונית לדירה ואחליף?
לא לא אני אשאר ליד אמילי, להסביר לה למה לעזאזל לא חזרתי היום לראות אותה.
YOU ARE READING
Need you close to me
Romance״אתה סתם מגזים״ אמרתי מצחקקת והוא הרים את גבתו. הוא התקרב אליי וקירב אותי אליו מאגני, ״אה כן?״ לחש בקולו הבס כשאפו נוגע בשלי. ״כן״ לחשתי מהופנטת ממנו ~~~~~~~~~ ********הסיפור הראשון שלייי******** נ.ב הכתיבה משתפרת עם הסיפור אז סבלנות
