הסתכלתי על המסמכים מנסה להבין מה לעזאזל אני קוראת, מי זה האיש הזה ולמה כתוב פה שאבא שלי מת?
אבא שלי מת ביום שאמי ואחי מתו?
עם מי חייתי כל הזמן הזה?
כל מה שהיה כתוב פה היה מבלבל לחלוטין, רשום שהאיש הזה רצח את אבי, אבל ניק רצח את אבי.
ישבתי שם במשך שעות, בוהה במסמכים מקווה שמה שאני קוראת לא נכון, אך בו זמנית אני מקווה שזה נכון.
״מיס?״ שמעתי את קולה של ג׳ולי.
״כן?״ שאלתי כשהיא בצד השני של הדלת, יודעת שהיא לא תיכנס ללא אישור שלי.
״את כבר שם חמש שעות, תרצי ארוחת צהריים?״ שאלה והרמתי את ראשי בחדות מהמסמכים. חמש שעות?
״לא, תודה ג׳ולי״ אמרתי ושמעתי את צעדיה מתרחקים מהדלת.
חזרתי לבחון את המסמכים, כשלפתע דלת החדר נפתחה, ועמד שם לא אחר מ.. ניק.
אוי לא.
הוא הסתכל עליי במבט מופתע שאני כאן, ולאחר מכן מבטו ירד אל המסמכים שהיו עליי והוא הפך לעצבני.
״מה את חושבת שאת עושה?״ אמר וחטף מידי את אחד מן המסמכים.
״מה זה?״ שאלתי
״זה לא משהו שאת צריכה לדאוג בגללו״ אמר אוסף את המסמך השני ומחזיר למעטפה.
״אתה צוחק עליי?״ הסתכלתי עליו כועסת.
״תסביר לי מה זה״ הרמתי את קולי והדמעות עמדו בעיני.
״מה את עושה פה?״ שאל בטון רגוע ובמבט אדיש
״ניק תסביר לי מה זה לעזאזל!״ חטפתי מידיו את המעטפה בעיניים מבריקות, מונעת ממנו לשנות נושא
״זה נכון?״ שאלתי מתקרבת אליו צעד אחד.
״זה לא היה אבא שלי כל הזמן הזה?״ שאלתי ודמעה אחת ירדה לה.
״ניק בבקשה תסביר לי״ ביקשתי כשקולי שקט.
הוא משך אותי קרוב יותר אליו, בוחן כל מקום בפניי, כשמדי פעם חזר לשפתיי ומביט בהן בתשוקה
״התגעגעתי אלייך״ לחש לי בקולו הבס
״תפסיק לשנות נושא״ נאנחתי
״איי מיה..״ נאנח וליטף את פניי בעדינות
״מה אלו המסמכים האלה?״ שאלתי
״הם הסיבה שהלכתי היום בבוקר״ אמר והתיישב על מיטתי מושך אותי קרוב אליו.
הסתכלתי עליו בשאלה, והוא משך את ידי לשים על כתפיו
״בייב אני לא הרגתי את אבא שלך. זה אותו האיש שקראת עליו במסמכים שהרג אותו״ אמר ועדיין הייתי מבולבלת
YOU ARE READING
Need you close to me
Lãng mạn״אתה סתם מגזים״ אמרתי מצחקקת והוא הרים את גבתו. הוא התקרב אליי וקירב אותי אליו מאגני, ״אה כן?״ לחש בקולו הבס כשאפו נוגע בשלי. ״כן״ לחשתי מהופנטת ממנו ~~~~~~~~~ ********הסיפור הראשון שלייי******** נ.ב הכתיבה משתפרת עם הסיפור אז סבלנות
