Part 37

10.2K 345 84
                                    


נ.מ מיה

ישבתי על המיטה בוהה בריצפה

למה הוא עזב ככה?

אחרי שנתתי לו את האמון שלי בו והוא סילק את כל המחשבות הרעות והזיכרונות הרעים שנשארו מסאם?

אחרי שפרקתי בפניו הוא פשוט קם והלך?

לא אהבתי את סאם, זו לא הייתה אהבה, אבל הרשתי לעצמי לסמוך עליו, וזה נהרס בן רגע, ואז שכנעתי את עצמי לסמוך על ניק כי אותו אני מכירה כבר תקופה, והוא פשוט הולך בלי להודיע?

עברה כבר שעה בערך, שעה וחצי מאז שהוא הלך.

זהו מיה את לא נשארת פה, מספיק סמכת על אנשים בחיים שלך!

הוא אוהב אותי בכלל?

אולי הוא הלך כי לא אכפת לו ממני?

אבל הוא היה כל כך טוב אליי כששכבנו...

זה רק מוכיח שאני לא יכולה לסמוך יותר על אנשים.

אני עוזבת.

אני עוזבת?

אני עוזבת.

אבל אני אוהבת אותו..

הוא לא אותך.

קפצתי מהמיטה לבושה בג'ינס והגופייה שלי, לקחתי את הטלפון מהדירה ולבשתי מעליי את הסריג.

יצאתי למסדרון הריק, מה שהיה מפתיע, וירדתי למטה.

הכל היה שומם.

מה שמוזר, כי כשבאנו אני זוכרת שהיו כאן עוזרות בכל פינה.

פתחתי את דלת הכנסיה בזהירות והמראה שהיה מולי גרם לי לקפוץ בבהלה, כל השומרים היו מעולפים על הריצפה.

היו לא הרבה שומרים יחסית למה שיש ב'ארמון' של ניק בלוס אנג׳לס וסן דייגו, אבל זה היה מוזר שהם היו מעולפים.

ידעתי שמשהו כאן לא בסדר, ניק הסביר לי שהם כאן מסביב לבית ומסביבנו 24/7 ולא משחררים כי זה מסוכן או שמשהו יכול לקרות... משהו כזה.

שמעתי צעדים של קבוצת אנשים וצעקות, אז יצאתי מההלם הקטן ששהיתי בו ועליתי למעלה במהירות כולי מפוחדת וכיוון שהיו רק שתי קומות וקומת קרקע, לא לקח לי המון זמן.

נכנסתי אל חדר מסוים שהיה וזה לא היה החדר שהיינו בו אלא חדר בקומה השנייה, העליונה, ונכנסתי אל חדר הארונות נדחקת אל הפינה מאחורי הבגדים מאחור.

Need you close to me Where stories live. Discover now