Part 86

8.3K 309 70
                                    

קמתי לעוד בוקר בלי נוכחותו של ניק, נאנחתי והכרחתי את עצמי לקום ולצאת מהמיטה. ניק כבר שלושה ימים בניו יורק לשם עסקים, ואני רק מחכה שיחזור כדי להיות איתי. אני כבר בשבוע העשרים, הבטן שלי כבר יותר בולטת וזה מקשה עליי יותר ויותר למצוא תנוחות נוחות, במיוחד כשניק לא לידי.

צחצחתי את שיני ושטפתי את פניי, הסתכלתי במראה מתלבטת אם להחליף לבגדים אחרים או להשאר בחולצה של ניק ובבוקסר שלו, החלטתי להשאר בבגדיו עם ריחו הנעים שהשתלב עם שלי וירדתי למטה.

יצאתי מהמעלית, כשמבטם של השומרים עוקב אחריי לכל מקום, ניק הגביר את השמירה עליי מאחר ואני בהריון, מה שקצת מלחיץ אך לטענתו הכרחי. הנפילה שקרתה לפני שלושה חודשים לא גרמה לשום נזק לעובר וההריון שלי היה תקין, מזל.

הלכתי על רצפת הפרקט הקרירה והנעימה, כשג׳ולי עומדת במטבח ומכינה ארוחת בוקר במהירות, זזה ממקום למקום במטבח הענק בלחץ.

״ג׳ולי?״ קראתי בשמה גורמת לה להסתובב אליי במהירות. ״הכל בסדר?״ שאלתי אותה מכווצת את גבותיי

״כן מיס הכל מצוין״ ענתה עומדת במקומה ומסתכלת עליי. בחנתי אותה לרגע ונאנחתי בחיוך, ״לא יפריע לך אם אני אכין את ארוחת הבוקר ואת תלכי לנוח בחדרך, נכון?״ שאלתי והיא הסתכלה עליי,

״הו מיס לא זו עבודתי להכ-״ החלה לומר אך עצרתי אותה,

״ג׳ולי, תלכי לנוח בחדר בבקשה״ הגברתי את קולי וחייכתי אליה, היא חייכה אליי קלות בחזרה ואמרה ״כן מיס״ והלכה מהמטבח.

התקדמתי לכיריים רואה שהיא עדיין מטגנת את הביצים, הטוסט היה מוכן והסלט חיכה לתבלינים. וואו, היא קוסמת. הפכתי את הביצים המקושקשות מוודאה שאין שום חלק מבריק, מרחתי חמאה על הטוסט ותיבלתי את הסלט, מניחה הכל על האי ומביאה מיץ תפוזים.

ניסיתי להתקשר אל ניק אך הוא לא ענה, אשקר אם אומר שלא נלחצתי מעט כי הוא תמיד עונה לי, אולי הוא כועס או אולי קרה משהו. הנחתי את הטלפון על האי והתיישבתי, מתחילה לאכול כשדלת הבית נפתחה וניק עמד בפתח.

הוא היה לבוש בג׳ינס ובחולצה, הכי פשוט שיש, אך נראה אלוהי במיוחד. הסתכלתי עליו במשך כמה שניות בוחנת את גופו בזמן שהוא הסתכל עליי מניח את התיק שלו על הרצפה ומרים את משקפיי השמש שלו, כשהרגשתי שזה היה מספיק זמן כדי שיחכה לי קמתי ממקומי ורצתי אליו, מחבקת אותו.

הוא עטף את ידיו סביבי מנסה כמה שפחות לא למחוץ את בטני כנגדו, זזתי ממנו מעט כדי שאוכל להיות מול פניו, הוא הצמיד את ראשינו ומלמל, ״גאד מיה...״ נאנח נושק לשפתיי ומרים אותי, רגלי נעטפו סביב מותניו וידיו החזיקו בישבני, לא הפסקנו את הנשיקה לרגע, הוא התקדם למעלית ונכנס אליה כשאני עליו, לוחץ על הקומה לחדרו.

Need you close to me Where stories live. Discover now