Need you close to me

Part 44

התעוררתי לבד במיטתו של ניק. נכנסתי אל השירותים ועשיתי את ארגוני הבוקר שלי. ירדתי למטה מברכת את ג׳ולי לשלום, ומגלה שהשעה 12 בצהריים. ישנתי כל כך הרבה?

״הבוס ביקש ממני להודיע לך שהוא יצא הבוקר למשרד ושהוא יחזור מאוחר יותר״ אמרה לי והנהנתי מתיישבת על הספה מדליקה את הטלוויזיה ומזפזפת בערוצים.

״מה תרצי לארוחת הבוקר, מיס?״ ג׳ולי שאלה

״האמת שאני לא כל כך רעבה, תודה״ אמרתי וחזרתי להסתכל על הטלוויזיה

״הבוס אמר לי בבירור להאכיל אותך, מיס״ היא אמרה

״תרצי פנקייקים?״ שאלה והנהנתי נכנעת, יודעת שאם ניק ידע שלא אכלתי הוא יהרוג אותי.

נשכבתי על הספה מתכסה בשמיכה ומדליקה את הסדרה האהובה עליי.

פרינדס.

לפתע הטלפון שלי צלצל ועצרתי את הסדרה

״הלו?״ עניתי למספר החסוי

״בוקר טוב״ קולו הגברי ענה והעלה חיוך על שפתיי

״בוקר״ אמרתי מחייכת ושיחקתי עם קצה השמיכה

״ניק אולי תפסיק עם המספר החסוי, אני אף פעם לא יודעת אם זה אתה שמתקשר אליי״ אמרתי והוא ניתק.

מה?

הוא ניתק לי בפרצוף הרגע.

לפתע התקשרו אליי ממספר לא מזוהה

״הלו?״ עניתי באנחה

״שמרי את המספר הזה, ממנו אני אתקשר אלייך מעכשיו״ אמר וחייכתי.

״טוב״ אמרתי

״אכלת?״ הוא שואל והדאגה שלו מעלה בי חיוך

״ג׳ולי בדיוק מכינה לי פנקייקים״ עניתי ובדיוק ג'ולי קראה לי לאכול

״לכי תאכלי בייב, אני אחזור יותר מאוחר״ אמר

״טוב בייב ביי״ אמרתי והוא ניתק

התיישבתי לאכול באי ולאחר כמה דקות שבעתי.

״יצא מעולה ג׳ולי, תודה רבה״ אמרתי מפנה את הצלחת והיא עצרה אותי ולקחה את הצלחת מידי.

הלכתי בחזרה אל הספה ונשכבתי עליה מדליקה חזרה את הפרק בו הם מחליפים דירות.

הרגשתי אנרגיות, הייתי צריכה להעסיק את עצמי במשהו.

כבר עברו בערך חודשיים וקצת מאז האירוע ואני מרגישה פי אלף יותר טוב, והתקפי החרדה מופיעים פחות.

קמתי מהספה ושוטטתי ברחבי האחוזה. הגעתי להמון מסדרונות וחדרים אבל רובם היו נעולים, ואם הם היו פתוחים הם לא היו מעניינים.

ירדתי לקומות שמתחת לאחוזה מגלה שני חדרים ענקיים, סנוקר וקולנוע, לכל אחד קומה משלו. היו עוד קומות מתחת אבל הייתי עייפה מדי. עליתי בחזרה למעלה מוותרת על הצד השני של האחוזה, מגלה שהשעה כבר חמש.