Part 80

6.5K 236 13
                                    


״אבל למה שתגיד לי להתארגן?״ שאלתי אותו בפעם המאה, וצחקקתי שוב פעם.

״אמרתי יפה שלי, זאת הפתעה״ אמר שוב פעם וויתרתי, שמה את השמיכה מעליי ונשענת על הכסא בנוחות, מביטה בשמיים מחוץ לחלון. בהיתי בשמיים עד שלאט לאט נהייתי יותר עייפה, ונרדמתי.

—————

לאחר 14 שעות טיסה, נחתנו ברומא. ניסיתי עוד כמה וכמה פעמים לגרום לניק לענות לי אך הוא לא אמר דבר.

הייתה שם מישהי מקצועית שסידרה את שיערי לאחר שישנתי, התקלחתי ולבשתי את בגדיי שהספקתי להחליף לטרנינג וחולצה. בחנתי את עצמי במראה וחייכתי לאחר שהייתי מסודרת ומאורגנת כמו שיצאתי מהבית ואף הרגשתי יותר יפה.

יצאתי מהחדר הקטן ויצאתי מהמטוס, רואה את ניק שנשען על המכונית עם סיגריה בידו, גם כן מסודר ומתוקתק. הוא ראה אותי עומדת לפני המדרגות וזרק את הסיגריה דורך עליה, ומתקדם לכיוון המדרגות כשמבטו לא זז ממני.

ירדתי במדרגות המטוס כשהוא מחכה לי שם וכשהושיט את ידו אליי תפסתי בה וירדתי את המדרגה האחרונה. הוא שם את ידו על מותני והלכנו לכיוון הרכב היוקרתי שחיכה לנו,

״גאד מיה..״ הוא מלמל באוזני גורם לגופי לרטוט מקולו הבס. הסבתי את מבטי אליו וחייכתי חיוך שידעתי שלא יכול לעמוד בפניו.

ניסיתי לרדת את המדרגה האחרונה אך ידיו שיתקו אותי למקומי, הסתכלתי עליו כדי שישחרר אותי אך הוא רק הסתגל בעיני עם חיוך קטן על שפתיו, בהיתי בעיניו במשך כמה רגעים וצחקקתי,

״תשחרר אותי״ אמרתי בצחוק מסתכלת בעיניו,

״לעולם לא.״ הוא אמר בקולו הבס וברצינות, ממשיך להסתכל עמוק אל תוך עיני וכך גם אני, עם פרפרים בבטני ואהבה עזה כלפיו.

—————————

יצאנו מהרכב היוקרתי שלו כשהפפראצי תוקפים אותנו, גם כאן רודפים אחריו מסתבר.

השומרים הרחיקו את הצלמים מאיתנו והתקדמנו למסעדה הנורא יוקרתית, הוא אשכרה לקח אותי לארוחת ערב ברומא.

נכנסנו לבפנים והמארח ישר הבחין שזה ניק, וסימן לנו עם ידו לעקוב אחריו. הוא הוביל אותנו במעלה המדרגות, בזמן שניק הצמיד אותי אליו כשהבחין במבטם של האנשים העשירים ותהיתי מה קרה, אך עזבתי ולא נתתי לזה להפריע לי כרגע. המארח הוביל אותנו אל קומה מפוארת למדי, שכולה ריקה מאדם ומרהיטים, ורק שולחן אחד עם שני כיסאות הוצב ליד החלון.

כשהבחנתי בחלון הענק שלא נעצר על ידי קיר, עקבתי אחריו עם מבטי מופתעת לגלון שזה לא חלון אלא קיר זכוכית שמתחבר לתקרה, שגם כן מזכוכית.

היה ניתן לראות את הכוכבים דרך תקרת הזכוכית, וככל שהתקרבתי לחלון אז העיר המוארת נגלתה לפני יותר ויותר, ואני רק בוהה בה בתדהמה.

שמתי את ידי על החלון בעדינות, ממשיכה לשקוע ביופיה של העיר, ולפתע הרגשתי זוג ידיים שריריות שמתעטפות סביב מותני.

״ניק תראה כמה העיר יפה״ אמרתי כשהרגשתי את מבטו עליי,

״את יותר יפה״ אמר בקולו העמוק והגברי, גורם לי להתנתק מהעיר ולהסתובב אליו. פניו היו מילימטר מפני, הרגשתי את הבל פיו על פני וזה גרם לגופי לרטוט מתשוקה אליו.

הוא טרף את שפתיי לא מחכה שניה אחת, חייכתי מעט והמשכתי לנשק את שפתיו המושלמות, לא רוצה להתנתק מהן לעולם. העברתי את ידי בשיערו ולאט לאט ירדתי אל לחיו, מלטפת את זיפיו הקצרים שהספיקו לגדול בזמן שהייתי בתרדמת.

הוא מחץ את ישבני גורם לי לפתוח את פי בחיוך, הוא החדיר את לשונו כצפוי וחקר את פי בקפידה. לאחר המון דקות התנתקתי ממנו כדי לקחת אוויר, הוא גם כן התנשף מעט והסתכל עליי בחיוך.

נשענתי על חזהו מסתכלת על הנוף בזמן שהוא משלב את כפות ידינו, ״התגעגעתי אלייך״ הוא אומר ואני מהנהנת,

״גם אני התגעגעתי אליך״ אני אומרת בכנות מוציאה אנחה, אנחנו צריכים לדבר על הריב.

״מה יש בייביגירל?״ שאל תכוון לאנחה שלי, הרמתי את ראשי אליו משעינה את סנטרי על חזהו, כי רק לשם הגעתי

״אנחנו צריכים לדבר״ אמרתי ופרצופו התקשח בן רגע, כך גם גופו, ליטפתי את פניו מרגיעה אותו מעט וראיתי איך הוא משתחרר טיפה,

״אני מצטערת״ אמרתי והוא הסתכל עליי בבילבול,

Need you close to me Where stories live. Discover now