Part 7

15.7K 435 59
                                    

מיה
הנסיעה עברה בשקט. הוא הציץ לעברי כמה פעמים, אך ישר חזר לכביש.

״תודה..״ אמרתי במבוכה כשהוא הוריד אותי בבניין שאמרתי לו בו.
הוא הסתכל עליי, הנהן באדישות מוחלטת וחזר להסתכל על הכביש.

מה עם בכיף? אין בעד מה? משהו?
לקחתי את השקיות וסגרתי את דלת המכונית. התחלתי ללכת לכיוון הבניין וראיתי בהשתקפות של החלונות שהוא עדיין לא נסע, המשכתי ללכת וכשסגרתי את דלת הלובי ראיתי שהוא התחיל לנסוע, וחריקת גלגלים נשמעה באותו הרגע. שוויצר.

״הגעתי!״ הכרזתי לאמילי כשנכנסתי בדלת דירתנו החדשה.

״אם?״ שאלתי לאחר ששרר שקט ארוך מדי

״אמילי?״ שאלתי שוב בזמן שאני מסתובבת בדירה מחפשת אותה.

״מיה!״ שמעתי צעקה חלושה.

נלחצתי, אבא שלי היה פה? לא זה לא אפשרי הדירה מסודרת מדי.

הלכתי לשירותים, כי משם הגיע קולה של אמילי אני כמעט בטוחה, וכשפתחתי את הדלת ראיתי את ראשה של אמילי בתוך האסלה. אבן ירדה מלבי אבל עדיין הייתי מבולבלת.

״אמילי מה קרה?״ שאלתי והיא הוציאה את ראשה מהאסלה והורידה את המים.

היא קמה אל הכיור ושטפה את פניה.

״כמה דקות אחרי שהלכת פשוט הרגשתי בחילה נוראית, וישר כמו אינסטינקט, קמתי והלכתי לשירותים ואז פשוט התחלתי להקיא״ היא אמרה בדמעות, התיישבה על הרצפה והמשיכה

״והדבר הראשון שחשבתי הוא..״ אמרה והבנתי ישר מה היא חשבה, אז קטעתי אותה במהירות

״לא לא לא אמילי אל תחשבי על זה! זה בטח סתם וירוס אל תגרמי לעצמך להרגיש רע יותר!״ אמרתי לה וחיבקתי אותה

״אבל מה אם זה לא וירוס?״ אמרה ״ששש אנחנו לא יודעות עוד כלום אל תמהרי להסיק מסקנות!״ אמרתי לה כדי שלא תרגיש רע, אבל היא תתעקש על זה, אז התפשרתי

״אבל.. את רוצה שניהיה בטוחות?״ שאלתי באנחה ״כן..״ לחשה. ״בסדר. אני אכין משהו לאכול ונלך לקנות ערכה של בדיקת הריון טוב?״ אמרתי ״אוקי״ אמרה ועזרתי לה לעמוד.

לאחר שהכנתי לנו ספגטי עם רוטב אדום, הלכנו ברגל אל המרכול הקרוב שבו הייתי כי ראיתי ששם מוכרים בדיקות הריון.

אני חושבת שאנחנו סתם עושות את זה, אבל אמילי רוצה להיות בטוחה, ואם היא רוצה משהו היא לא תנוח עד שתקבל אותו.

Need you close to me Where stories live. Discover now