״טוב אני הולכת להתארגן, תעדכני אותי בכל מה שקורה!״ אמרתי לאמילי בפעם האלף
״וואי מיה תלכי כבר!״ אמרה בחיוך ודחפה אותי מהמיטה
״טוב טוב אני הולכת!״ אמרתי צוחקת ויצאתי מהחדר
״רגע!״ צעקתי וחזרתי, רואה את אמילי מגלגלת עיניים ומפסיקה לאכול
״מה עכשיו?״ שאלה ביאוש
״יש לך מטען נכון? ואוכל?״ אמרתי בדאגה
״כן אמא אני מסודרת. את לא זוכרת שנסעת לפני שניה לדירה להביא לי בגדים נוחים ואת המטען ואת הטלפון ואוכל?!״ אמרה בלעג וספרה על ידה את הדברים שהבאתי לה וצחקתי
״עכשיו תלכי כבר!!״ אמרה וצחקקה תוך כדי
״אבל מי ידאג לך?!״ שאלתי
״אני. עכשיו את מוכנה ללכת כבר קרציה?!״ אמרה ונצעה בי מבט כועס.
צחקקתי ״טוב בסדר בסדר! אני הולכת! תודיעי לי כשהם אומרים לך מה מצבך״ אמרתי והיא הנהנה פעם אחת באיטיות, והצביעה על הדלת בכעס
״ביי!״ אמרתי כשהבנתי מה משמעות ההצבעה על הדלת, והלכתי לכיוון היציאה מבית החולים.
-18:30-
הגעתי לדירה והחלטתי להיכנס להתקלח.
עדיין לא קיבלתי הודעה מסידני, על מתי ואיפה אנחנו נפגשות, אז הרשיתי לעצמי להתקלח בתנאי שזה לא ימשך יותר מדי זמן.
נכנסתי לחדר מקלחת, נעלתי את הדלת והנחתי את הטלפון בתוך המגבת שעל השיש.
פשטתי את בגדיי ונכנסתי למקלחת, מפעילה את המים.
שמתי את המים על מים חמים, לאחר הרבה נסיונות להגיע לידית ששולטת על החום והקור מבלי שהמים הקפואים יגעו בי.
הנחתי למים החמים לשטוף אותי מכל המחשבות הרעות, הטובות והמלחיצות, אך לא הצלחתי.
כל פעם שניסיתי להתרכז במשהו אחר, מחשבותיי נדדו אל אבא שלי שוב ושוב.
האם הוא מחפש אותי?
האם הוא בטוח שאני בבית?
הוא כבר פגע במישהו?
הוא יודע איפה אני?
ניק הזה תמיד כל כך מתנשא?
YOU ARE READING
Need you close to me
Romance״אתה סתם מגזים״ אמרתי מצחקקת והוא הרים את גבתו. הוא התקרב אליי וקירב אותי אליו מאגני, ״אה כן?״ לחש בקולו הבס כשאפו נוגע בשלי. ״כן״ לחשתי מהופנטת ממנו ~~~~~~~~~ ********הסיפור הראשון שלייי******** נ.ב הכתיבה משתפרת עם הסיפור אז סבלנות
