הייתי בחדרי, ישבתי על המיטה ובהיתי בחלון. שמעתי לפתע את דלת הבית נפתחת ונסגרת, אמילי? לא, זו לא יכולה להיות אמילי. אמילי מנומסת, אז היא תדפוק קודם כל, ובכלל עברו רק כמה דקות מאז שדיברנו... החלטתי לרדת למטה בכל מקרה. לא יזיק לי לראות איזו זונה הוא הביא הפעם.
או שכן...
ירדתי למטה וראיתי את הבנאדם שהכי לא ציפיתי לראות
״הייי״ אמרתי בחיוך. הוא הסתובב מהחיבוק שלו עם ניק, והחיוך עלה לו על הפרצוף. הוא התקדם אליי וחיבק אותי. חיבקתי אותו חזק, והדמעות עוד שניה יצאו. הגבר היחיד שאני עוד מוכנה לראות בחיים שלי. כל השאר? הרסו לעצמם.
טוב יש גם את ניק..
צא מכאן קול מפגר!! צעקתי על עצמי בראש.
״אדריאן..״ מלמלתי. באמת שהתחברנו להיות כמו אחים. התחברנו ממש מהר, כי יצא לנו לדבר המון.
״מיה.. מה את עושה כאן?״ התנתקנו מהחיבוק והוא שאל. הצבעתי על ניק עם ראשי, כתשובה לשאלתו. הם בטח ידברו על זה אחר כך.
——————————
״אעעעעע!!!״ אני ואמילי צרחנו ביחד כמו שתי מפגרות כשהיא יצאה מהלימוזינה. איזו הגזמה, לימוזינה? מה הבעיה במכונית רגילה? כל השומרים הסתכלו עלינו והתחלנו לצחוק.
״אומייגאד מיהההה מה זה המקום הזההה״ לחשה בהתרגשות, מתפעלת מהמקום. צחקתי מהתגובה שלה. לקחתי אותה לחדר שבו אני שוהה, וכרגיל, היא התפעלה ממנו. התיישבתי על המיטה, בעוד שאמילי בוחנת ונוגעת בהכל. רציתי לדבר עם אמילי על התינוק, אבל... לא ידעתי איך לגשת לזה. בכל זאת זה נושא רגיש.
״אז אמ... איך את?״ שאלתי נזהרת.
״בסדר מה איתך?״ שאלה והסתובבה בסוף. הבנתי שהיא לא הבינה למה אני התכוונתי.
״לא אמ..״ גיחכתי
״איך את...?״ אמרתי והצבעתי על בטנה. פניה צנחו. היא הסתובבה במהירות, וידעתי שהיא בוכה.
״אני.. אני בסדר..״ אמרה ומשכה באפה. צחקתי צחוק ללא הומור
״תעשי לי טובה.״ קמתי וחיבקתי אותה.
״לוק הגיע.״ אמרה ונשימתי נעצרה לרגע.
״וסיפרתי לו הכל. הוא השתגע בהתחלה ואמרתי לו שהוא לא חייב להיות מעורב אם הוא לא רוצה. הוא אמר לי שאין במה להיות מעורב כי אין תינוק. ואז הוא.. סטר לי, וצעק שאני אעשה הפלה. אמרתי לו שזה לא בא בחשבון ושיצא לי מהדירה. הוא קרא לי זונה, והתחיל להאשים אותי בזה. הוא איים עליי שאם אני לא אעשה הפלה, אני אשלם על זה.״ יבבה. אני הייתי בהלם.
״ו.. ואני לא מבינה מאיפה זה בא כי עד לפני כמעט שבוע הוא רצה שנברח ונתחתן!״ בכתה עוד יותר
״מיה מה אם הוא יגיע אליי?״ התחילה להילחץ ולהתבלבל מכל מיני דברים בבת אחת
״הוא לא יפגע בך אני מבטיחה. אוקי? הוא לא יגיע אלייך.״ הרגעתי אותה. לאחר שהדמעות נרגעו טיפה, החלטנו לרדת למטה, לשתות מים. ירדנו אל המטבח ואמילי התיישבה על כסא ליד האי. מזגתי לנו 2 כוסות מים, וכששמתי אותן על השיש, אדריאן בדיוק הגיע.
״היי אד..״ אמרתי והפסקתי כשראיתי את המבטים בינו לבין אמילי. הם פשוט בהו אחד בשנייה למשך כמה שניות. הם התאפסו על עצמם והזיזו את מבטם. הרמתי את גבתי בחיוך, ובחנתי את השניים.
״היי״ פנה לשתינו בחיוך.
״אדריאן, זו אמילי. החברה הכי טובה שלי.״ אמרתי בחיוך.
״היי״ נופפה לו אמילי.
״אז. אמ״ קראתי בשמה של אמילי לאחר שהוא הלך.
״כן?״ שאלה והסתכלה עליי.
״הכל בסדר?״ שאלתי לאחר שראיתי שהיא לא מפוקסת.
״כן. כן.״ לא טרחה להכחיש שהייתה בעולם אחר לרגע.
״איפה השירותים?״ שאלה והצבעתי לה על הדלת של השירותים. שמעתי את ניק יורד במדרגות ומדבר בכעס. שמתי את הכוס שלי בכיור והתחלתי לשטוף את קצת הכלים שהיו שם, חוסכת עבודה לג׳ולי. משום מה זה הרגיע אותי.
״בסדר.״ הוא נשמע קרוב יותר.
״בי אבא.״ הוא ניתק ונשמע שהוא זרק את הטלפון על השיש. ״מה את עושה?״ שאל והתקרב.
״שוטפת.״ אמרתי
״ולמה זה?״ שאל ועצר את זרם המים.
״כי זה מרגיע.״ עניתי מסתכלת עליו ומחזירה את זרם המים. המשכתי לשטוף עד שהוא כיבה אותם שוב.
״אבל את לא צריכה לעשות את זה.״ אמר
״אבל אני רוצה. חוץ מזה אלו רק כמה כלים. אני לא מזיקה. נכון?״ שאלתי והוא העביר נושא
״בכל מקרה, עקשנית, את באה איתי היום לאירוע חשוב, כולם חושבים שאת בת זוגתי ולכן את כאן, וכך כדאי שזה ישאר.״
אמר והצלחת שהחזקתי החליקה מידי ונשברה, וחתיכת זכוכית הצליחה לחדור ולגרום לי להיאנק מכאבים. ניק התקדם אליי במהירות
״אאאאא סעמ..״ נאנקתי חלושות.
״פאק פאק פאק אני מצטערת״ ניסיתי לנקות את שברי הזכוכית שבכיור והזכוכית שנכנסה לאצבעי רק הכאיבה לי יותר.
״אאאאח..״ מלמלתי
״אני אקנה לך חדשה״ הנחתי את ידי על שפת הכיור והסתכלתי על הזכוכית השבורה.
״מיה? זו רק צלחת. את לא צריכה לקנות כלום.״ אמר והחזיק בשורש כף ידי ומשך אותי אל חדר השירותים. הוא פתח את הדלת ואמר לי לשבת על השיש. מוזר... איפה אמילי? ״אהההה״ נאנחתי כשזה ממש כאב.
״תראי לי״ הוא אמר ולקח את אצבעי. הוא הוציא פינצטה מאחת המגירות והוציא את הזכוכית הענקית, ולאחר מכן חיטא את החור הענקי והמדמם שהיה לי על האצבע.
״יותר טוב?״ שאל והסתכל עליי. היינו קרובים. ממש קרובים.
״כן.. תודה״ מלמלתי.
״מיה?״ שמענו את צעקתה של אמילי. התרחקנו אחד מהשניה והוא נאנח. רגע, למה הוא נאנח?
״כן?״ שאלתי אותה ויצאתי מחדר השירותים וניק גם לאחר כמה שניות.
״אה לא מצאתי או..תך״ אמרה ונעצרה לפתע לאחר שראתה שגם ניק יצא משם.
״הוא חיטא לי את האצבע״ אמרתי והראיתי לה את החור הענקי שנמצא שם.
״וואטדהפאק מיה עם מה רבת?״ אמרה
״חח עם הצלחת״ צחקנו. היא הלכה לשתות את המים שלה ואני נזכרתי במה שרציתי לשאול את ניק.
״ניק?״ תפסתי אותו עולה במדרגות. הוא הסתובב
״מה עם אמילי? היא נשארת פה הלילה.. מה אעשה איתה?״ בדיוק אדריאן עבר. פאק הוא עובר בכל מקום
״אה.. אני יכול להישאר איתה״ אדריאן הציע.
״כן? תודה זה יהיה נהדר״ חיבקתי אותו והסתובבתי אל אמילי. ״בואי נצא החוצה״ אמרה כשהגעתי אליה וגררה אותי איתה.
ניק
גיחכתי והסתכלתי על אדריאן.
״מה?״ שאל.
״נו. ספר.״ אמרתי והוא ידע למה התכוונתי. התקדמנו למשרד שלי, שגם נמצא בקומה השנייה.
״פאק אחי... מי זאת?״ שאל והסתכל מבעד לחלון, על מיה וחברתה שאני לא זוכר את שמה.
מיה הייתה פי אלף יפה יותר ממנה...
ניק תתאפס על עצמך!
וואי אני לא אני, מאז שהיא סיפרה לי על עברה.
ממתי אני כזה רגיש כלפיה?
אני חייב להוציא אותה מהראש שלי, אבל לא משנה מה אני עושה זה לא עובד!
למה אני לא מצליח להעיף את השפתיים העסיסיות שלה מראשי?
למה כל מה שאני מצליח לחשוב עליו זה עליה וכמה שהיא פייטרית וקשה להשגה?
למה היא לא נכנעת לרגלי?
אני חייב להעיף אותה מפה, ומהר.
———————————
שלום אהובים ואהובות!
הנה פרק, להתחיל את השבוע בטוב❤️
מה אומרים?
YOU ARE READING
Need you close to me
Romance״אתה סתם מגזים״ אמרתי מצחקקת והוא הרים את גבתו. הוא התקרב אליי וקירב אותי אליו מאגני, ״אה כן?״ לחש בקולו הבס כשאפו נוגע בשלי. ״כן״ לחשתי מהופנטת ממנו ~~~~~~~~~ ********הסיפור הראשון שלייי******** נ.ב הכתיבה משתפרת עם הסיפור אז סבלנות
