Need you close to me

Part 69

השומר דיבר עם ניק ושמעתי את קולו העצבני,

״כן בוס״ אמר והחזיר לי את הטלפון, הוא סימן לכמה שומרים לבוא והסתכלתי על הטלפון רואה שהוא לא ניתק, הצמדתי אותו לאוזני

״ניק״ קראתי בשמו בטון רגוען

״מה״ אמר חסר סבלנות ובחוסר התעניינות וניתקתי עצבנית מהגישה שלו אליי. הוא התקשר שוב כמה פעמים והשתקתי את הטלפון, שני שומרים הגיעו ונעמדו מאחוריי, השומר שדיברתי איתו פתח את השער ויצאתי ביחד עם אייס והשומרים.

לאחר שהלכנו במשך דקה או שתיים, הזמזום הפריע לי ועניתי לטלפון, שהתחיל לצלצל שוב רק עכשיו.

״כן״ קולי יצא חלש

״תגיד לי...״ הוא סינן בכעס מבין ‏שיניו

״מה לעזאזל את חושבת?!״ הוא צעק ושמעתי ברקע חבטה

״א-״ התחלתי לומר אך הוא קטע אותי

״שלא תעזי לנתק לי שוב שמעת?״ צעק בכעס והבנתי שמשהו עובר עליו, וזה עצבן אותי שהוא מוציא את זה עליי.

״את עונה כשאני מתקשר״ סינן בעצבים מדגיש כל מילה

״ניק״ אמרתי בקול שקט יודעת שהוא נרגע מעט

״השומרים איתך?״ שאל באנחה

״כן״ עניתי בשקט

״יופי״ אמר ושתקתי

״מתי אתה חוזר?״ שאלתי

״מאוחר יותר״ הוא עונה אדיש והעצבים עדיין הורגשו בקולו

״יופי ביי״ התעצבנתי וניתקתי יודעת שזה עצבן אותו יותר אבל כעסתי על היחס שלו כלפיי.

נ.מ ניק- כשמיה התקשרה
ישבתי על הכורסה שהייתה בחדר עם כוס וויסקי בידי, מסתכל על הנוזל הכתום-אדום זז מצד לצד בכוס שאני מנענע באיטיות.

כל מה שחשבתי עליו היה כלום ושום דבר אך עם זאת על אלף ואחת מחשבות שלא עוזבות אותי במשך ימים. הסבתי את מבטי אליו, רואה איך הוא שוכב שם חסר אונים, מחובר למכונות ההנשמה האלה.

מעולם לא עלה בדעתי שכך אצטרך לראות אותו.

המחשבה על העבר שלי איתו ועל איך שאני מאבד אותו כל כך מהר עיצבנה אותי, כך שמבלי ששמתי לב כל הנוזל היה על הרצפה יחד עם הרסיסים של כוס הזכוכית שהתנפצה בידי מהכעס.

ניערתי בעצבנות את ידי מוריד את כל הזכוכיות שנכנסו אל כף-ידי, ואחות נכנסה אל החדר במבט דואג. היא שלחה לעברי מבטים בזמן שניקתה את הרצפה אך הייתי עסוק מדי בריח שהגיע ממנה, הריח של האישה שלי.

הכעס ביעבע פי שתיים בתוכי, הריח שלה נודף מגוש הפלסטיק הזה שלמולי ולא ממנה שצריכה להיות לצידי. ניסיתי להרגיע את עצמי במחשבה עליה אבל הריח הזה התחיל לשגע אותי, הקפצתי את הרגל שלי בעצבנות והעברתי את ידי על פניי בחוסר מנוחה.