Part 47

9.2K 299 96
                                    

בכיתי על כתפה כשהיא מלטפת את גבי, ישבנו על הריצפה ואפילו היא התחילה לבכות מעט רק מלהסתכל עליי ככה.

״מה קרה מיה?״ היא שאלה

״א... ״ התקשתי לומר ונקטעתי על ידי הגוש שבגרון.

״ששש תספרי לי אחר כך״ התחרטה והמשיכה ללטף
את גבי

״אני שונאת אותו״ הצלחתי להוציא משהו אחר מדמעות

״למה?״ שאלה בדאגה

״אני שונאת אותו״ המשכתי לומר את אותו משפט

״זה נשמע כאילו את מנסה לשכנע את עצמך, אהובה״ אמרה והיא צודקת. אני אוהבת אותו יותר מדי כדי לשנות את זה בן רגע, אבל הוא עשה מעשה שאני לא חושבת שאוכל לסלוח לו על זה.

״אמילי הוא רצח את אבא שלי״ אמרתי והיא השתתקה.

״הוא היה הזיכרון היחיד שלי מהמשפחה״ אמרתי בדמעות

״הוא היה זיכרון טוב אבל?״ שאלה

״א.. זה לא קשור״ התחלתי לומר משהו אך שיניתי את הנושא במהירות

״הוא היחיד שהיה לי, וניק בכלל איתי כי הוא קנה אותי, אין לי אף אחד יותר, ואני לא רוצה להיות עלוקה בשבילך ובשביל אדריאן״ אמרתי נפתחת בפניה

״את ממש אבל ממש לא לבד, אני תמיד פה איתך ואת אף פעם לא תהיי לי לעלוקה״ אמרה וליטפה אותי מנסה להרגיע את הבכי

״את מוכנה לספר לי מה שמעת ולמה את חושבת שהוא איתך כי הוא קנה אותך?״ שאלה בזלזול

״הלכתי לשירותים ושמעתי אותם מדברים על זה, ואז כששאלתי את ניק הוא אמר שזה נכון שג׳וש מכר אותי״ הסברתי בדמעות

״מיה... א-את לא חושבת שבאיזשהו מקום הגיע לו למות?״ היא אמרה לאחר כמה דקות וקמתי ממנה במהירות מסתכלת עליה.

״אמילי לאף אחד לא מגיע למות לא משנה מה! תמיד יש אפשרות לתקן את המעשים שעשית״ אמרתי והחלק האחרון דעך בקולי. כל מילה שאמרתי גרמה לי להרגיש כאילו אני בוגדת בעצמי, אני משקרת לעצמי. איבדתי אמון כבר במילים שלי.

היא נתנה לי מבט מלא בספק, היא יודעת שאני לא מאמינה לעצמי.

״מיה הוא אנס אותך, מכר אותך, הרג את המשפחה שלך, הגיע לו למות״ היא אמרה ועדיין לא העזתי להוציא את זה מהפה שלי

״זה לא נכון! הוא היה שיכור כשהוא הרג אותם, והוא לא אנס אותי״ אמרתי כשנהר זורם מעיני.

Need you close to me Where stories live. Discover now