התעוררתי, שוב, רק הפעם בשעה נורמלית אני מקווה. טוב הפעם היה אור אור בחוץ אז... הסתכלתי בשעון וראיתי שהשעה היא.. חמש בבוקר? שמתי על ראשי כרית וצעקתי לתוכה. קמתי מהמיטה והלכתי לצחצח שיניים.
משום מה אתמול הלכתי למטה כדי ללכת לשירותים... שכחתי שיש לי אחד פה בחדר? וואו כשאני עייפה אני חצי מתה... תרתי משמע. לאחר שציחצחתי שיניים ושטפתי פנים, החלטתי לרדת אל החצר. ראיתי שומרים בכל פינה, אבל ממש, הם נמצאים בכל מקום. משהו מוגזם. הלכתי דרך הסלון וכשהתקרבתי אל דלת המרפסת אחד השומרים פתח לי אותה. הודתי לו ויצאתי אל החצר, כששני שומרים, שכנראה הצטרפו באמצע, ליוו אותי. התיישבתי על הדשא, והסתכלתי על העץ עם הערסל. לאחר כמה דקות ניק הגיע ונעמד לצידי. לאחר כמה דקות של שקט ניק החליט לדבר ״מה הסיפור של הצלקת?״ שאל, בקולו הגברי והעמוק כמו תמיד. נסגרתי במהירות ולסתי ננעלה. ״א... אני לא מספיק מכירה אותך בשביל שתדע את הסיפור.״ אמרתי בהחלטיות, קמתי ועליתי לחדרי.
ניק
הילדה הזאת משנה אותי. ממתי אני מהסס לשאול משהו? אני חייב להוציא אותה מפה לפני שאשתנה לגמרי.
לקחתי את המפתחות ויצאתי אל המשרד של אבי. הגעתי לרחוב שלו, וכשאני אומר ׳שלו׳ אני מתכוון לשלו. פשוטו כמשמעו. הוא בעל הרחוב. הרחוב אפילו קרוי על שמו.
נכנסתי לבניין שלו, ושוב, ב׳שלו׳ אני מתכוון לשלו, וכרגיל כל המזכירות מבליטות את החזה שלהן ופותחות את הכפתור העליון. אני לא מעריך נשים שלא מעריכות את עצמן. נשים שאין להן כבוד עצמי הן זונות בשבילי. קרצתי אליהן ונכנסתי אל המעלית, שומע אותן רבות למי קרצתי.
לחצתי על קומה 13, הקומה הכי עליונה בבניין, חלפתי על פני רוזי, המזכירה של אבי וגם הייתה חברה של אימי, היא בת 49, ובעלה בן 51, 4 שנים מעל אבי. הם זוג נחמד רוזי וטובי, אם כי את טובי לא ראינו כבר תקופה.
הרמתי את שתי אצבעותיי ביד המחזיקה במפתחות כאות לשלום והיא חייכה אלי בחזרה. נכנסתי למשרד של אבי בהתפרצות וראיתי אותו קורא כמה מסמכים עם משקפי הקריאה שלו.
הוא נאנח ״כן בן יקר שלי? אני שמח מאוד שאתה דופק בדלת כפי שלימדתי אותך.״ אמר בסרקסטיות. ״היי אדם.״ אמרתי והתיישבתי על הכסא ״יבוא יום ואתה תקרא לי אבא?״ הוא שאל באנחה. ״מיה. קח אותה, אני מתחיל להשתגע, אני פאקינג דאגתי לה השבוע. איי..״ אמרתי והעברתי את ידי על זיפי
״נשמע לי כאילו למישהו יש התאהבות קטנה.״ אמר ועזב את המסמכים. מבטי היה אטום. הוא הרים את ידיו כחף מפשע ״תזכיר לי למה הייתי צריך לקחת אותה מלכתחילה?״ שאלתי
״היינו צריכים לאתר את אבא שלה אבל זו כבר לא הבעיה, אנחנו צריכים לאתר אותו ואת כל הכנופיה ואת התכנונים שלהם. חסרים לנו רק שבועיים.״ אמר ״ואם לא תמצאו אותם?״ שאלתי מבעד למשקפי השמש יודע שזה גורם לו לפקפק בעצמו. הוא גיחך ״למרות שזה לא יכול לקרות, בני, כנראה שבאמת תצטרך להחזיק את הבחורה הזו שלך מהסיבה שאביה מאיים עליה.״ אמר וראיתי ספק בעיניו. ״אבל עכשיו זו לא הבעיה.״ הוסיף. הנהנתי מנסה לא לצחוק לו בפנים ויצאתי מהמשרד שלו, נוסע אל דרכי הביתה.
—————————————
הנה הפרקים שכולנו חיכינו להם!
תשתפו את הסיפור והצביעו אם אהבתם❤️
YOU ARE READING
Need you close to me
Romance״אתה סתם מגזים״ אמרתי מצחקקת והוא הרים את גבתו. הוא התקרב אליי וקירב אותי אליו מאגני, ״אה כן?״ לחש בקולו הבס כשאפו נוגע בשלי. ״כן״ לחשתי מהופנטת ממנו ~~~~~~~~~ ********הסיפור הראשון שלייי******** נ.ב הכתיבה משתפרת עם הסיפור אז סבלנות
