Need you close to me

Part 74

״את תהיי אמא״ היא אמרה וחייכה, הסתכלתי עליה בהלם, אני לא יודעת מה הרגשתי באותו רגע. לקחתי את הבדיקה מידה ובהיתי בשני הפסים הוורודים שהופיעו עליה.

״אני אשאיר אותך לבד״ היא אמרה ויצאה סוגרת את הדלת אחריה. נשענתי עם מרפקיי על השיש, לא מורידה את עיני מהבדיקה. שמתי את ידי על פי הרוטט מרגשות מעורבבים, אני לא מאמינה, אני בהריון.

״איך זה יכול להיות?״ מלמלתי לעצמי בקולי הרועד, הרי ניק מרסק לי כדור במים כל בוקר לאחר מכן.

מבלי ששמתי לב דמעות ירדו מעיני, הייתי מאושרת אך עם זאת מפוחדת. אני לא יודעת איך ניק יגיב, הוא ירצה שאשאיר אותו? הוא ירצה שאפטר ממנו? אין מצב שאהרוג את התינוק שלי, לא יקרה.

הנחתי באנחה את הבדיקה על הכיור, הורדתי את חולצתו של ניק ששמתי באמצע הלילה כשהיה לי קר ונכנסתי למקלחת, מלאה במחשבות אך לא הצלחתי לסדר אותן, מועקה ישבה עליי, הרגשתי מבולבלת לחלוטין.

סיימתי את כל מה שאני במקלחת ויצאתי עוטפת סביבי את המגבת, נשענתי על השיש ושוב בהיתי בבדיקה. יש מצב שהבדיקה אולי טעתה?

נקישות על דלת השירותים הקפיצו אותי,

״מיה?״ קולו הגברי של ניק נשמע, זרקתי את הבדיקה במהירות לפח מבלי לחשוב וניסיתי לצאת מהמקום שאליו שקעתי, שמתי על פניי מבט רגוע ופתחתי את דלת השירותים.

הוא נשען על המשקוף, לבוש בחליפה שחורה ויוקרתית, בוחן את גופי העטוף במגבת בלבד

״מה יש, אהובתי?״ שאל מושך אותי אליו

״מה יש?״ גייסתי חיוך

״ג׳ולי הביאה לך את ארוחת הבוקר למיטה, ועברו ארבעים דקות מאז שהשעון שלך צלצל ורק עכשיו יצאת מהמקלחת״ אמר את הדברים ששברו את הרגלי הבוקר שלי.

ניסיתי למצוא תירוץ במהירות, ״קמתי עייפה״ אמרתי מושכת בכתפיי ומחבקת אותו, הייתי צריכה את החיבוק הזה כל כך. הוא עטף את ידיו סביב גופי,

״אתה הולך עכשיו?״ שאלתי והוא הנהן. הוא נשק לראשי ״אני אצא אחרייך״ אמר.

״אמרת שהאוניברסיטה חצי שעה נסיעה מפה, נכון?״ שאלתי בעודי הולכת אל חדר הארונות. הוא נאנח ומילמל, ״נכון״.

הוצאתי בגדים שומעת אותו טורק את דלת החדר בעצבים, מה יש לו?

התלבשתי בסוודר בצבע שמנת ובג׳ינס שחור, שמתי את נעליי הלבנות שמגביהות אותי מעט ולקחתי את המגש עליו הייתה ארוחת הבוקר, וירדתי למטה.