קלובר מיי
תקראו לי סוטה, אבל הוא לא רואה שאני מציצה לו למקלחת. התחת שלו שווה בטירוף, בסדר?
אני נושכת את שפתיי ועיניי בוחנות אותו בקלילות.
יש לו גב יפה והקעקועים שלו מדהימים. אדוארד מסיים את המקלחת ואני ממהרת לחזור למיטה שלו כאילו הרגע לא צפיתי בו כמו חתיכת סוטה.
טוב. הוא יצירה מדהימה, איך אפשר לא להסתכל?
אני בולעת את רוקי מהמחשבות הטיפשיות שלי ועוצמת את עיניי כאילו אני ישנה. צעדים מתקרבים. ״סינדרלה?״ קולו מדגדג את העמוד שדרה שלי. אני צריכה לשחק את התפקיד של היפהפייה הנרדמת כי אני ישנה עכשיו. ״אני יודע שאת ערה,״ הוא גונח בשקט.
אוי. גאד.
נכון שהוא מטריף?
אני מתהפכת על הבטן שלי ומתעלמת ממנו. ״אני עייפה,״ אני משקרת כדי להסתיר את המבוכה של מה שעשיתי.
״אבל לא עייפה מספיק בשביל להסתכל עליי?״ ואז עיניי נפקחות באימה. אני שומעת אותו צוחק. ״אלוהים, סינדרלה,״ הוא טופח על הישבן שלי. ״את מציצנית?״
מה זה אומר בכלל?
״לא הסתכלתי לך במקלחת.״ ואני לא חושבת לפני שאני מדברת כי הצחוק של גובר. שיט. הסגרתי את עצמי.
״אני לא אמרתי שזה היה במקלחת. שמעת את המשפט על ראש הגנב בוער הכובע?״ שיט.
״אתה ממש רשע,״ אני בועטת בו ברגל החשופה שלי. אני לובשת רק תחתונים ואני עצלנית מדי כדי לגשש אחר החזייה או הבגדים של, אז השמיכה מכסה אותי.
״למה?״ אצבעותיו מלטפות את גבי ומזיזות את השיער שלי. הלב שלי מפסיק לפעום. שיט. אני עוצמת את עיניי באיטיות. ״סינדרלה?״
״מממ?״ אני לגמרי חולמת.
״נעים לך?״ הוא מפסיק.
למה הוא מפסיק? ״לא.״ אני משקרת ומושכת על השמיכה מעל גבי. הוא מושך את השמיכה ממני וזה חושף את הישבן שלי. מזל שלפחות תחתונים יש עליי. מזל שהוא לא רואה את החזה שלי ומזל באמת שאני על הבטן.
״את שקרנית,״ הוא מלטף באיטיות את כל הגב שלי ונעצר בגב התחתון. אני בולעת גניחה. ״אה, שיט, שכחתי שזה לא נעים,״
הוא מתגרה בי!
״אדוארד.״ אני נוהמת ומפנה את ראשי אליו. אני נושמת בחדות כשאני רואה שיש סביב גופו רק מגבת לבנה. עיניי נפערות לעבר החבילה שלו.
אתמול הוא העיר אותי באמצע הלילה אחרי שנרדמתי כשנגע בי. שכבנו. זה היה מטורף.
סיבוב חמישי? אני כבר לא זוכרת, אבל זה מדהים. אני גומרת בצורה מטורפת. אמא של האורגזמות. ״סינדרלה, העיניים שלי למעלה.״
שיט
הוא צודק.
״כן,״ אני מזיזה את ראשי שוב במבוכה.
לרגע אני שוכחת שאני ערומה אבל אז ידו נחה על הגב שלי והשנייה מרימה אותי מהבטן. עיניי נפערות מהלם כשהוא הופך אותי. ״עוד פעם?״ קולו נעשה רועד. אני כמעט בוכה מהמבט שבעיניו.
״תפתחי את הרגליים, סינדרלה,״ הוא מחייך חיוך איטי. אני עוצמת את עיניי באנחה כשהוא משחק עם הפטמה שלי. רגליי נפתחות כמו שאומרים למערה סומסום היפתח והיא נפתחת. ״מה את חושבת?״ שפתיו מרפרפות על הצוואר שלי.
אני מזיזה את אגני בעדינות כשאיברו מתכחכך בשלי.
״על המערה,״ אני מיבבת.
״איזה מערה,״ הוא מתנשף ואני עוצמת את עיניי בחוזקה. הוא נכנס אליי ממש עכשיו. פאק. ״זה מצחיק שאת רטובה כל פעם שאני נכנס, סינדרלה.״
״סומסום היפתח,״ אני ממלמלת, פוקחת את עיניי ומרגישה מטורפת רק מהמבט שהוא שולח לי. ״אמרת לי לפתוח את הרגליים,״
״מה זה קשור?״ הוא מחייך. הוא לא זז והוא בתוכי וזה לגמרי ממלא אותי. אני יכולה להתמודד עם זה. יכולה לחיות עם זה. להתחתן עם זה. הכול!
״כי הרגליים שלי נפתחו כמו שאמרו למערה סומסום היפתח,״ אני אוחזת בעורפו בעדינות.
הוא צוחק וקובר את ראשו בעורפי. ״אלוהים, את מטורפת לגמרי.״
״אה,״ אני מזיזה קצת את אגני. אני לא יודעת למה הצחוק שלו עושה לי פרפרים בבטן, אבל אני לא מצליחה להשתלט על הרגשות שלי כל פעם מחדש.
הוא מלטף את השד השמאלי שלי. אני עוצמת את עיניי מחדש. ״סינדרלה,״ הבל פיו מדגדג את שפתיי. הוא נע בתוכי. ״את יפהפייה.״
״מה?״ כמו היפהפייה הנרדמת? אני פוקחת את עיניי באימה כשהוא מאיץ את הקצב. ״לא. אני סינדרלה.״
״את הסינדרלה הכי יפה,״ הוא תופס בשיערי וגורם לשפתינו להתחבר במהירות.
אני יפה?
אני מרגישה ככה. בזכותו.
אני אוהבת את הרגע הזה.
אני חושבת שאני אוהבת את אדוארד. שיט.
YOU ARE READING
סינדרלה
רומנטיקהקלובר רק ניסתה להציל את אביה שוב, אבל סיכנה את עצמה. קלובר שוב דיברה יותר מדי. והגבר שעמד מולה, סובב את עולמה. קלובר רצתה להיות סינדרלה כדי להציל את חייה, והגבר שהיה איתה לא ממש היה הגיבור. הוא הנוול. הנוול שהתאהב בגיבורה הראשית של הסיפור. סינדרלה.
