סינדרלה

27

חלק 1
קלובר מיי
״את בוכה?״ ג'קסון מכחכח בגרונו כשהוא מלווה אותי לבית. פתאום אני רוצה לחזור.

הוא אפילו לא נפרד ממני.

אני מנגבת דמעות שלא הבחנתי בהם, מרגישה אשמה כבדה על כתפיי. ״לא.״ קולי יציב. ״ג'קסון,״ אני מהססת. ״יש לך את הנייד של אדוארד?״

״כן,״ הוא בוחן את הבית שלי.

״תביא לי אותו.״

המבט שלו מהוסס אבל הוא משתכנע מהמבט שלי. הוא מבטיח לשמור על קשר. אבא שלי יחזור יותר מאוחר מהעבודה, ככה ג'קסון אמר.

אני מתקשרת לאדוארד.

הוא עונה בשנייה הראשונה. ״לא אמרת לי שלום.״ אני אומרת בקול מהוסס. ״אתה כועס עליי?״ הוא כל הזמן כועס עליי. כולם כועסים עליי.
״אני עסוק, קלובר.״ סינדרלה נעלמה?
״סינדרלה.״ אני מתקנת אותו. אני אוהבת שהוא קורא לי ככה.
״זה נגמר כל המשחק הזה, קלובר.״ הוא מדגיש את השם שלי.
אני משחקת באצבעותי כשהוא על רמקול. ״מה? מה נגמר?״
״כל החרא הזה בנינו.״

כל החרא הזה בנינו?

אני עוצמת את עיניי חזק. הוא לא אמר את זה.

אני מנתקת את השיחה.

אפשר להתנהג כאילו השיחה לא הייתה קיימת?

כשאבא מגיע זה החלק הכי מביך. אני נאלצת לחייך ולהגיד שאני בסדר. אני מחייכת עד שדמעות מבצבצות בעיניי. ״למה את בוכה, קלובר?״ אבא נראה נבוך עוד יותר מהדמעות שלי.

״אני שמחה.״ אני משקרת. ״זה דמעות טובות. אני שמחה שהכול בסדר.״

הוא מחבק אותי. החיבוק שלו לא מרגיש לי אותו הדבר. אני רוצה את החיבוק של אדוארד. אני רוצה את אדוארד.

***

אני שותה עוד, עד שהמוח שלי רוקד ביחד איתי. הבחור שמאחורי נצמד אליי עוד ואני מסתובבת אליו. הוא צמוד כל כך עד שהזיקפה שלו נלחצת כנגד הבטן שלי.

אני מדמיינת שזה אדוארד. אני נותנת לו לנשק אותי ומנסה לחשוב שזה אדוארד, אבל... אדוארד לא מנשק ככה מוזר.

אני דוחפת אותו ברישול ויוצאת לבחוץ. אני מתקשרת לאדוארד. הוא לא עונה. אני מתקשרת שוב ובשיחה השניה הוא עונה.

״הלו?״ קולו צרוד. אני עוצמת את עיניי. ״מה זה הרעש הזה? איפה את?״
אני מתיישבת על הרצפה המלוכלכת. ״התנשקתי עם מישהו,״ אני אומרת, מקווה שזה יפריע לו. הוא לא אומר כלום. ״אני דמיינתי שזה אתה ועכשיו אני..״ אני משהקת. ״שיט. אין לי סוללה.״
״תשלחי לי מיקום.״ קולו חד.

אני עושה את זה והסוללה מתכבה שנייה אחרי.

אני בוהה בכביש, מחכה לו. לא עובר הרבה זמן אבל האוטו שלו עולה על הכביש.

אני קופצת על רגליי וחיוך גדול מתפס על שפתיי.

איזה כיף.
התגעגעתי אליו.

הוא טורק את הדלת של הרכב אחריו והמבט שלו אומר לי שהוא עצבני. אני רצה אליו ומחבקת אותו. אני מרימה את ראשי כך שהסנטר שלי ממוקד בחזהו. עיניו בוערות. ״באת.״

״שתית? התנשקת עם מישהו? מה נסגר, קלובר?״ הוא כועס.

״עשינו סקס פרידה, לא זוכר?״

״עשינו מה?״ הוא דוחף אותי בעדינות אבל השיווי משקל שלי על הפנים מאז הכוס הרביעית שלי, אז הישבן שלי פוגש ברצפה. ״מעולם לא היינו ביחד בשביל להיפרד,״ הוא מרים אותי בנהמה.

אני מכווצת את שפתיי. ״אה,״ ואז אני בוהה בשפתיים שלו.

הוא מכניס אותי לאוטו שלו. ״אל תצאי למקומות כאלה.״ הוא טורק את הדלת שלי ועוקף את המכונית, נכנס למושב הנהג.

״אתה מקנא שנישקתי מישהו אחר?״ אני מביטה בו בחיוך.

״לא.״ שריר קופץ בלסת שלו. אצבעותיו אוחזות בהגה כל כך חזק עד שהן מלבינות.

הוא מקנא בטירוף.