הבטתי בעיניי הקרח שלי דרך המראה שבשירותי בית־הספר. סידרתי את שיערי השחור אחורה מפניי, השפרצתי על עצמי ריסוס אחד של בושם שהיה לי בתיק וסידרתי את הכיסים של מכנס הג'ינס שלי בחזרה פנימה. כשהחלטתי שאני כבר לא נראת כמו מישהי שעשתה סקס לפני כמה דקות, יצאתי מהשירותים והצטרפתי אל כל השאר במחששה.
התיישבתי ליד נבו והוא מיד התחיל לגלגל לי סיגריה.
היה קריר בחוץ באופן שגרתי לאמצע דצמבר. הרוח נשבה בכוח פתאום ונרעדתי כי השארתי את המעיל שלי בכיתה. בר שישב ממולי, הוריד את הקפוצ'ון שלו וזרק אותו עלי בלי לשאול אותי בכלל. הפרחתי לעברו נשיקה באוויר ושמתי עלי את הקפוצ'ון בשמחה. הוא היה ענק עלי וטבעתי בו, שלפתי את השיער שלי אחורה וקוויתי שאני לא נראת מגוחכת לחלוטין. הסתכלתי לצדדים והבנתי שדין לא באיזור, וברגע אחד הפסיק להיות לי אכפת מאיך שאני נראת.
קורל ישבה בצד השני של המחששה עם מורן וחברים שלו, שיערה הבלונדיני זוהר בין כל המחששה העמוסה. היא סימנה לי לבוא אבל סימנתי לה עם ידי שאני כבר באה ולא התכוונתי באמת ללכת. היא לא הופתעה. הבנים היו במקום הראשון והיא ידעה את זה, זאת לא הייתה שאלה בכלל.
הדלקתי את הסיגריה שנבו גילגל לי. "נו, השלמתם?" שאל אותי בעיניין, על דין ועלי. הם אף פעם לא עשו עניין מריבים שלנו ותמיד נתנו לנו לפתור את זה בנינו וידעו שנסדר את זה.
"כן, הוא סיפר לי את הסיפור." שיתפתי אותם.
"יופי, אז מה את עושה?" בר התעניין.
"אני עדיין הולכת למסיבה. אתם תבואו איתי, נכון?" שאלתי ובר מיד הנהן בהתרגשות. זאת הייתה אמורה להיות מסיבה טובה שרק מעט מהשכבה שלנו הוזמנה אליה ובר לא רצה לפספס אותה. עדיין, זה הרגיש קצת מוזר ללכת בלי דין ולא הצלחתי לשים את האצבע שלי על אירוע נוסף שבו התפצלנו.
"כן, גם עדן תבוא." נבו סיפר לנו.
"תראו." אמר פתאום בר והצביע עם סנטרו על נקודה מאחורי. "אל תסתכלו ביחד."
הסתובבתי בדיוק כשנבו הסתובב ובר התכווץ. "אמרתי לא ביחד!" לחש בנזיפה.
נבו מיד הסתובב בחזרה ואני נשארתי להסתכל בבהיה על דבר שלא ראיתי כבר חודשים – דין מדבר עם חן.
"תורי! תורי!" קרא נבו ואני חזרתי להסתכל קדימה כדי שנבו יוכל להתבונן בחטטנות. בהיתי בנקודה מלפניי כשתחושה מנבעת רעות נפלה עלי.
חן הייתה האקסית של דין. האקסית היחידה שלו. היא הייתה בכיתה שלו והם היו ביחד כמה חודשים בשנה שעברה. הוא סיפר לי ראשונה כשהם התחילו לצאת ואני זוכרת איך חייכתי אליו בשקריות בזמן שאמרתי לו כמה אני שמחה בשבילו. הייתי שמחה בשבילו, לא הייתי שמחה בשבילי. שנאתי את חן. היא הייתה טיפוס בלתי נסבל ומאז שהתחילו לצאת היא השתלטה על כל הזמן שלו איתנו ולא רצתה שיהיה איתנו יותר משהוא איתה. זה לא התאים לדין והוא זרק אותה. היא כל כך כעסה עליו כשנפרדו, שהיא לא הסכימה להסתכל עליו אפילו. היה מוזר לראות אותם מדברים.
YOU ARE READING
עוד
Romanceהושלם. לריאן ודין היו החברים הכי טובים מאז שהם זוכרים את עצמם. לילה אחד של יותר מידי שתייה שם את הקשר בניהם במקום מביך במיוחד. הם מוצאים את עצמם מתגלגלים לקשר מסוג חדש - הם עדיין ידידים הכי טובים, אבל עכשיו הם גם שוכבים יחד, ואסור שאף אחד ידע על זה...
