נינה היועצת הסתכלה עלי במבט מתוסכל מהרגע שהתיישבתי בחדר שלה. העיניים האפרפרות שלה הסתכלו עלי בכניעה תחילה. לא יודעת למה דווקא עכשיו התסכול תפס אותה, אולי משום שזה היה השבוע האחרון ללימודים. ״אנחנו כבר חודשיים נפגשות ואת לא אומרת דבר, את צריכה להבין שהמפגשים האלה הם בשביל למצוא פתרון בשבילך.״ היא הסבירה לי.
הסתכלתי עליה בחשש והפה שלי נפתח ונסגר לפחות שלוש פעמים כשחשבתי אם להגיד את זה. ״אני חושבת שאני מוכנה לדבר עכשיו.״ פלטתי בסוף. הייתי לחוצה ממה שעמדתי לבקש והרגשתי את כפות הידיים שלי מתכסות בזיעה קרה.
היא הסתכלה עלי בספק, כאילו אני עובדת עליה.
נאנחתי. ״עברתי כמה חודשים קשים והבגרות שלי כרגע בסימן שאלה ענק. אני יודעת שאולי זה מאוחר מידי, אבל אם אני רוצה בכל זאת לסיים עם בגרות בשנה הבאה?״ העלתי.
״זה לא מאוחר מידי, יש מועדי ב׳ להכל. אבל את תצטרכי לעבוד קשה כדי להעלות את הציונים שלך, לא כמו שהיה עד עכשיו.״ היא הבהירה והסתכלה עלי בתקווה. ראו שהיא רצתה שאני אצליח ובפעם הראשונה זה שנים, גם אני רציתי. לא כי חשבתי שבגרות זה משהו שחייב או כי מישהו לחץ עלי, אלה כי התחלתי לחשוב על השנה הבאה.
כולם יתמיינו לצבא או לשנת-שירות ומה איתי? בלי בגרות אף אחד לא ירצה לקחת אותי לתפקיד ששווה להעביר בו שנתיים בצבא. התחלתי להסתכל באתרי אינטרנט על תפקידים ביחד עם דין, הסתכלנו על סיירות בשבילו ואני לא מצאתי דבר מעניין חוץ מתפקידים בחיל האוויר או המודיעין שהייתי יכולה להתקבל אליהם רק עם בגרות. לא הייתי סתומה וגם היו לי נתונים טובים בצבא. אבל תעודת-הבגרות הזאת הייתה איזה וי שהייתי צריכה.
בחיים לא חשבתי על העתיד. חייתי בעבר במשך שנים, או ריחפתי מעל ההווה. עכשיו נדחפתי קדימה וצפיתי לעוד. היו לי פתאום שאיפות ומטרות ומלא דברים שרציתי להספיק, עד שלא ידעתי מאיפה אשיג את הזמן ואת הכוחות. התעוררתי פתאום.
נבו כבר הבטיח שילמד אותי למועדי ב׳ של הבגרויות בחופש-הגדול וידעתי שדין לא ישחרר ממני עד שאעבור גם, אם זה מה שאני רוצה.
״אני אעבוד בשביל זה.״ הבהרתי בהבטחה.
.
ביום האחרון ללימודים נזרקתי במחששה עם התעודה הנכשלת שלי בחיקי כשחיכיתי שהבנים יסיימו את מעגלי-השיח שלהם גם-כן.
הייתי לבד ודברתי בהודעות עם קורל, שהייתה שבורה מהפרידה עם בר, אז הבריזה מהיום האחרון.
זה בא לה בהפתעה ומשום-מקום, וזאת הייתה הפעם הראשונה שמישהו דחה אותה. קצת כאב לי עליה, שאחרי מורן והבגידה ממנו היא צריכה לעבור את זה, אבל היה גבול למה שיכולתי להרגיש שבר הוא זה שהיה בצד השני. זה היה ברור שאני אתפוס את הצד שלו במתרס וקורל הייתה מודעת לזה ברמה מסויימת ודברה איתי עליו רק בכבוד.
YOU ARE READING
עוד
Romanceהושלם. לריאן ודין היו החברים הכי טובים מאז שהם זוכרים את עצמם. לילה אחד של יותר מידי שתייה שם את הקשר בניהם במקום מביך במיוחד. הם מוצאים את עצמם מתגלגלים לקשר מסוג חדש - הם עדיין ידידים הכי טובים, אבל עכשיו הם גם שוכבים יחד, ואסור שאף אחד ידע על זה...
