פרק 44- הכל

10.7K 633 288
                                    

עברו דקות ארוכות עד שדין פתח את הדלת בבילבול, הרבה לפני שהצלחתי למצוא הגיון בדברים. הוא נאנח כשזיהה אותי ואז הסתכל עלי בנזיפה. ״אמצע הלילה.״ הוא נזף בי וראיתי שנאה נשקפת מהפנים שלו. המבט שלו הכאיב לי אבל נזכרתי במילים שלו. הוא שקרן. הוא אוהב אותי. חייכתי באושר. הוא הסתכל עלי כאילו אני משוגעת. ״מה את עו-״

״אני מאוהבת בך.״























.
פניו של דין התקשטו בהלם. עיניו נפערו והגבות הבהירות שלו ריחפו קילומטרים מעל עיניו. ״מה אמרת עכשיו?״ הוא פלט בקושי.

״אמרתי שא- אני מאוהבת בך.״ אמרתי שוב במבוכה. ליטפתי את עורפי עם ידי ולא העזתי להסיט מבט מעיניו.

הוא גיחך בפניי ברשעות. "את צוחקת עלי." הוא הגה.

בהיתי בו בעלבון והרגשתי את השפה התחתונה שלי רועדת כשנחנקתי מהתגובה המרושעת שלו. אני נשבעת שיכולתי לשמוע את הלב שלי נשבר. לא הבנתי כלום. שכנעתי את עצמי שלא הבנתי נכון את השיחה מקודם, שהוא סתם מפגר וגם בן של זונה. הנדתי בראשו מולו בשנאה והסתובבתי ללכת כשהוא תפס את זרועי. הוא הביט לתוך עיניי כאילו ניסה לחדור פנימה. "את צוחקת עלי, נכון?" הוא שאל והרגשות צפו בעיניו.

״לא, דין, אני לא צוחקת! אני מאוהבת בך ברמות לא הגיוניות,״ אמרתי לו בקול רועד, עצבנית מכדי לחשוב. ״כבר מלא זמן וכלום לא גורם לזה לעבור. אז הנה, אמרתי את זה. תצחק אם בא לך, אבל עשיתי את שלי. סוף סוף.״ פלטתי לפני שאתחרט והאמת שמיד אחר כך נאנחתי בהקלה.

ליאב היה מוחא לי כפיים.

עיניו של דין התרככו והוא הסתכל עלי כמישהו שנתון תחת כישוף. ״את באמת רצינית?״ הוא שאל.

הנהנתי, עוצמת את עיניי בהיסטריה. הייתי לחוצה כל-כך שהנשימות שלי בקושי רשרשו החוצה מריאותיי.

לא הסכמתי לפקוח את העיניים. הרגשתי מושפלת, מפוחדת. פחדתי שנעצתי את המסמר האחרון בארון הקבורה של דין ושלי.

רק כשאזרתי מספיק אומץ פקחתי אותן.

לא האמנתי למראה עיניי.

חיוך מדהים נפרש על שפתיו של דין.

נרעדתי.

עיניו סקרו את פני במבט משתומם, לא-מאמין והוא שלח את ידיו לעטוף את מותניי. הקלה הציפה אותי, בצורה הפיזית ביותר שהרגשתי אי- פעם. הרגשתי שמשקל של בניין ירד מכתפיי.

הוא התקרב אלי. בהיתי בו, לא מסוגלת לזוז. שפתיו החלו לרפרף בעדינות מעל שלי. מנשקות, לא מנשקות. כרכתי את ידיי סביב עורפו ומשכתי אותו אלי בצורך. ״יש.״ מצאתי את עצמי מלמלת בטיפשות כנגד שפתיו.

הוא חייך באושר, מתרחק רק כדי להסתכל עלי בהשתוממות. ״מה? איך? מתי? למה?״ הוא צחק באושר, מלטף את לחיי.

עודWhere stories live. Discover now