עוד

פרולוג

מקווה שתהנו!

⚠️הסיפור מכיל תכנים מיניים.

.
הייתה לנו מסורת בקיבוץ. במרחק של חמש דקות נסיעה היה מעיין גדול בשם עין-מור, על שם הקיבוץ שלנו - מור. הוא היה מלא במים כל השנה ומוקף בצמחייה. בכל שנה השמיניסטים של הקיבוץ היו לוקחים את המעיין תחת כנפיהם ומרימים שם את מסיבות הטבע הכי טובות באיזור.

היינו קיבוץ קטן ונשכח. קרובים לכמה ערים אבל לא באמת קרובים. מנותקים. הכל פה היה עלוב ומשעמם, חוץ מהמסיבות של העין-מור. זה היה הדבר שהיה אפשר לחכות לו.

מהרגע שהגעתי לכיתה י' הן הפכו לדבר היחיד שציפיתי לו כמעט. הכל היה שגרה משעממת ולא מספקת ואני חייתי בשביל שבירת השגרה שהעין-מור היו בשבילי. שיגעון באמצע השממה. הכל היה קורה בעין-מור.

בעין-מור הראשון שלי, זה שהיה בתחילת כיתה י', התנשקתי בפעם הראשונה, עם איזה מישהו אקראי שכבר סיים בית ספר בכלל. בעין-מור של ראש-השנה, שתיתי בפעם הראשונה. בעין-מור של לפני תחילת כיתה י"א, שכבתי בפעם הראשונה. וזה כבר סיפור בפני עצמו...

.
30 לאוגוסט.
11 בלילה.

הרגליים שלי צעקו עלי להפסיק אבל האלכוהול טשטש את הכאב של ברכיי ככה שיכולתי להמשיך לקפוץ עליהן בלי רחמים. קפצתי, הסתובבתי, צרחתי, צחקתי. נתתי לעצמי להתפרע בלי מעצורים.

קורל, החברה הכי טובה שלי, רקדה לצידי והניפה את שערה הבלונדיני לכל עבר וכמעט נפלה מרוב אלכוהול בוורידיה. צחקתי על חוסר שיווי המשקל שלה והיא דחפה אותי כנקמה, אז דחפתי אותה בחזרה והתחלנו להתקוטט בצחוק, דוחפות בטעות את הרוקדים מסביבנו לשם ולשם, אבל זה לא הפריע לאף אחד, כי כולם היו שיכורים מידי גם ככה.

המשכנו כך עד שבן הזוג שלה בא והפריד בנינו בצחוק. קראו לו מורן.

התגלגלנו מצחוק שם בלי שום סיבה עד שהיא התחילה לחבק אותו בדביקיות ואני גלגלתי עיניים והבנתי שזה הסימן שלי.

שנאתי הפגנות חיבה ציבוריות אבל הייתי שיכורה מידי בשביל שיהיה לי אכפת. הפרדתי אותם רק כדי לבקש ממורן סיגריה. הוא הביא לי בקריצה ואני המשכתי בדרכי משם והלכתי לשבת עם עצמי, שגם ככה זאת הייתה החברה מועדפת עלי.

הדלקתי את הסיגריה שלי ונשפתי את העשן לשמי הלילה. העפתי כמה זרדים כדי לשבת על ספסל האבן מול המים והסתכלתי על המעיין.

דין בלט מבין כל הנערים שהחליטו להכנס למים. גבוה, שזוף. הוא לבש בגד ים אדום, שישב נמוך על מותנו וחשף גוף של שחקן הולוודי. הוא משך תשומת לב מקילומטרים.