שבוע מאוחר יותר, דקה לפני השעה חמש, ישבנו ארבעתנו בזולה.
חמש הייתה השעה שבה תמיד חזרו התשובות של הטסטים ואני ישבתי על אחת מהספות והברכיים שלי רעדו מרוב לחץ.
בר, שנכשל בטסט שלו בשבוע־שעבר, היה לחוץ כמעט כמוני, רק שהוא קיווה לתשובה ההפוכה בדיוק.
זה היה די מרושע.
״איך תראה את הפנים שלך אם היא עוברת?״ שאל נבו בזחיחות, שלא באמת הייתה לו הזכות להרגיש, כי הוא היה רחוק שנות-אור מטסט.
״אני אקבור את עצמי.״ אמר בר במבוכה.
״אתה לא תקבור את עצמך כי יהיה לך המון מקומות להסיע אותי אליהם.״ הבהרתי בחיוך.
הוא החזיר לי מבט מזלזל. ״קודם כל תעברי ואז נדבר.״
הטסט הלך טוב, הבוחן לא עשה ברקס או נגע בהגה, אבל לא באמת ידעתי אם זה מספיק טוב לעבור.
דין גיחך לידי, מנסה לגלגל סיגריה. המחזה היה די מגוחך. הוא ניסה ללמוד כדי לגלגל לי אבל נכשל בזה כל פעם. ״אני אראה לך שוב.״ הצעתי והוא נאנח בתיסכול. גיחכתי באהבה ורציתי לנשק את השפתיים המשורבבות שלו, אבל עדיין לא סיפרנו לבנים עלינו.
הימים של דין ושלי ביחד היו מדהימים. למען האמת, זה מגוחך כמה קצת השתנה ובכל זאת הכל הרגיש אחרת. הכל הרגיש במקום. נראה שכל דבר רע בקשר של ודין ושלי בקע אך- ורק מההכחשות שלנו לגבי מה שהרגשנו, מהרגע שבו הוצאנו את זה מהדרך, הקשר שלנו הרגיש מושלם. בדיוק במקום. עדיין היינו מסוגלים לריב ובטח שיכלתי להתקוטט, והוא עדיין חרפן אותי יותר מכל בן- אדם אחר, בוודאות. אבל הכל היה שלם עכשיו. הכל הרגיש טוב עכשיו, אפילו הרע.
הטלפון שלי צלצל וכולנו קפצנו.
״תסתכלי!״ קרא בר בלחץ.
נבו התגלגל מצחוק, על פקעת העצבים שבר היה.
הידיים שלי היו תפוסות עם הסיגריה, אז דין הוציא את הטלפון מהכיס האחורי של המכנס שלי.
״עובר.״ הוא אמר באדישות.
״אין מצב!״ קרא בר בהלם. ״איזה עצבים.״ הוסיף בתסכול ונעמד כדי לראות את ההודעה בעצמו.
״אתה אמיתי?״ צרחתי בהתרגשות והסתכלתי על דין בהלם, ״תראה לי!״ צעקתי והוא שם את הטלפון מולי כדי שאוכל לראות את ההודעה. ״יש לי רישיון!״ צעקתי בהתרגשות ודין חייך למראה השמחה שלי.
״מזל טוב, יפה שלי.״ הוא נישק את שפתי לפני שהמוח שלו הספיק להבין את הטעות או שאני הספקתי לדחוף אותו. הוא פקח את עיניו בהלם כשהבין מה עשה בשנייה שאחרי. בר קפא שני צעדים מאיתנו, מצביע עלינו בהלם.
עיניו של נבו נפערו בצורה לא הגיונית, הוא נעמד והתחיל לקפוץ במקום פשוט, כי לא ידע מה לעשות עם עצמו מרוב הלם. ״מ-מה? מה שוב?״ גימגם נבו בחרדה.
YOU ARE READING
עוד
Romanceהושלם. לריאן ודין היו החברים הכי טובים מאז שהם זוכרים את עצמם. לילה אחד של יותר מידי שתייה שם את הקשר בניהם במקום מביך במיוחד. הם מוצאים את עצמם מתגלגלים לקשר מסוג חדש - הם עדיין ידידים הכי טובים, אבל עכשיו הם גם שוכבים יחד, ואסור שאף אחד ידע על זה...
