עוד

פרק 37- נגעת בי

רוטב העגבניות בעבע על כירת- הגז. עירבבתי אותו עם כף מעץ ובהיתי בה כשקרקשה כנגד המחבת.

קורל סיימה לקצוץ את הסלט ובר הכין את הבשר. האש במדורה הטילה גיצים כשדין דחף ענף ארוך לתוכה בהירהור, לידו נבו עטף תפוחי- אדמה בנייר אלומניום כדי לדחוף לתוך האש, כמו בל״ג- בעומר. הייתה אווירה נעימה בנינו ובקושי דברנו, נתנו לשירים לתפוס את רוב המקום.

כשסיימתי את הפסטה התחלתי להכין את השולחן כדי שנוכל לשבת סביבו והורדתי ממנו את כל הכלים לתוך הארגזים. דין התעסק עם המנגל המאולתר. כשהשולחן היה מוכן התיישבתי ליד בר, שכבר אכל מצלחת חד- פעמית מתקפלת.

נבו החזיק צלחת פסטה ענקית וכל הסנטר שלו נצבע באדום.

״יש לך...״ סימנתי לנבו על הסנטר.

הוא העביר אצבע שהורידה רק חלק קטן מהרוטב והמשיך לאכול בתאבון. גיחכתי לעצמי ונשענתי אחורה בכיסאי, מגלגלת לי סיגריה של לפני האוכל.

בר לעס בבהייה קדימה ונראה מכונס בתוך עצמו. הוא היה תמיד אנרגטי ולא התאים לו להיות כל-כך שקט. ״הכל טוב?״ שאלתי אותו לפני שליקקתי את הריזלה לסיגריה שלי.

״כן.״ הוא אמר בקול כבוי.

״בר.״ הערתי כיודעת דבר.

״סתם, רבנו אתמול.״ הוא לחש למרות שהיינו מספיק רחוקים מהבנות, שעזרו לדין לתפעל את המנגל.

הדלקתי את הסיגריה. ״על מה?״ התעניינתי.

״סתם, היא רוצה ללכת בשישי לאיזה ישיבה רק עם חברים שלה ממעיינות וגם מורן יהיה שם. אמרתי לה שאני לא רוצה שהיא תלך לזה, היא התעצבנה עלי שאני לא סומך עליה...״ הוא סיפר בעייפות ולקח ביס מהסלט שלו.

״למה אתה לא סומך עליה באמת?״ תיהיתי.

הוא נאנח בפה מלא. ״אני כן! עליו אני לא סומך.״ הוא הבהיר.

״תן לה קצת קרדיט אז, היא יותר ממסוגלת לשמור על עצמה, אתה יודע.״ הבהרתי.

הוא הנד בראשו בעצבים. גלגלתי עיניים בזילזול. הוא נאנח שוב. ״את לא תביני את זה, לרי, את לא גבר.״ הוא אמר.

״נו,״ ביקשתי שימשיך.

״הוא מורן כהן.״ הוא פלט ביאוש, כאילו זה אומר הכל. ״כולם דברו על זה כשהם נהיו ביחד והיא כזאת יפה שגם ככה כולם מתחילים לי איתה מול העיניים, אבל הוא? היא אהבה אותו והוא איזה עשר ליגות מעלי.״ הוא אמר בעלבון וזרק את מזלג הפלסטיק לצלחת שלו בחוסר חשק.