את כל חופשת פסח העברנו בעיקר בצורה האופיינית לנו, ברביצה. שיקמנו את הזולה מנזקי החורף ואפילו הבאנו ספה חדשה מהזולה של השכבה של אחיו הגדול של בר, שכבר עזבו כולם את הקיבוץ.
הבנות ישנו אצל הבנים הרבה ככה שראיתי אותן כל כמה ימים ובעיקר בישיבות שלנו בלילה. עשינו שטויות עד לפנות בוקר בכל-יום. מבקבוק ערק כל שישי בערב עלינו לשלושה בשבוע וחגגנו את החופש שלנו כל רגע שרק יכלנו לפני החזרה הלימודים.
ביום האחרון לחופשה, כולם שקדו על המשימות שלהם במתמטיקה למחר, בעוד שאני מצאתי כבר מישהו להעתיק ממנו ולא באמת היה לי אכפת מהתרגול, אז היה לי את היום חופשי לעצמי.
אחרי יום שלם של בטן-גב בבית הריק שלי, הייתי זרוקה בסלון, מחכה שהטוסט שלי יסיים להשחיר. הסרחתי אחרי שלא יצאתי מהמיטה כל היום, אבל הייתי צריכה את זה לעצמי. הבית היה ריק כי אבא לקח את אחים שלי לטייל ונסיתי לא להתעמק בזה שהם כולם שם בלעדיי. לא הבנתי עוד מה אני מרגישה על זה.
התעסקתי בטלפון שלי. קורל פתחה לי אנסטגרם, היא אמרה שאני חייבת לפתוח חשבון מאחר שבשבוע הבא יש לי יום הולדת, כך שאנשים יוכלו לברך אותי. חשבתי שזה מטומטם אבל האמת שלהסתכל על תמונות של אנשים הפך מרתק בתוך יום.
התבייתי על האנסטגרם של דין יותר משהייתי צריכה. הייתה לו תמונה אחת עם חן שרציתי להקיא עליה ולא הבנתי למה הוא לא מחק אותה כבר, אבל גם אחת מים-המלח שלא הצלחתי להוריד ממנה את העיניים. זאת הייתה תמונה קרובה, העיניים הכחולות-ירוקות שלו היו כל-כך מוגדלות שיכולתי כמו לראות את משיכות הצבעים השונים בהם. הנמשים שלו בלטו מעל עורו השרוף מתחת לעיניים. הוא חייך והגומה שלו צצה כמו תמיד. הוא נראה מדהים.
דין ואני העברנו את כל חופשת פסח כמו פעם וזה לא יכל להיות מדהים יותר. היינו החברים הכי טובים ורק זה. אם מתעלמים מכל ההיסטוריה או הרגשות שלי; והתעלמנו והתעלמתי. לפעמים תפס אותנו איזה רגע מביך של קשר עיניים שבו ידעתי שאני מתה לטרוף את שפתיו, אבל בכל פעם שברנו את המבט והרגע חלף. היינו די נחושים לא ליפול לאותה הטעות שוב.
הדלת של הבית נפתחה ואז נסגרה.
״פסח הכי חם שהיה שנים.״ אבא שלי אמר בקולו הצח החדש. בגמילה הם לומדים גם לא להכניס רעלים לגוף שלהם שהם לא אלכוהול, ככה שהוא גם הפסיק לעשן.
״תמיד חם פה בפסח.״ התווכח ליאב.
״לא ככה. המים בעין-מור כמו ג׳קוזי.״ אבא טען והם צצו אל המטבח. ליאב סחב מיליון תיקים על גבו, ציידנית ומזרון מתנפח. אבא החזיק את ידה של ליאור. ״לכי למקלחת, לילו, את משאירה מלא חול.״ שלח אותה אבא והיא רצה את דרכה אל תוך המסדרון.
YOU ARE READING
עוד
Romanceהושלם. לריאן ודין היו החברים הכי טובים מאז שהם זוכרים את עצמם. לילה אחד של יותר מידי שתייה שם את הקשר בניהם במקום מביך במיוחד. הם מוצאים את עצמם מתגלגלים לקשר מסוג חדש - הם עדיין ידידים הכי טובים, אבל עכשיו הם גם שוכבים יחד, ואסור שאף אחד ידע על זה...
