כבר היינו מפורקים לחתיכות כשהשעה שתיים לפנות בוקר הגיעה, זרוקים על הדשא ההכי מרוחק בעין- מור. הזוגות היו בשלהם; עדן נשענת על חזהו של נבו כששכב בנמנום על הדשא, ובר וקורל מתגלגלים מצחוק ממשהו.
היה לי קפוא, הורדתי את הסריג שלי איפשהו ועכשיו נשארתי רק עם גופיה ולא זכרתי איפה הסריג. האוויר היה קר בצורה כמעט דוקרת והצטערתי לרגע שאין לי חבר לחמם אותי כמו שהיה לבנות.
נעמדתי לחפש את הסריג שלי. הסתובבתי בין כל השורדים האחרונים. ראיתי את מורן ממרחק, נמרח על מי שכנראה מחליפה אותי כאובססיה החדשה שלו, שישיסטית מהמושב שלו שבשונה ממני דווקא זרמה איתו, ועכשיו הלשון שלו הייתה בגרון שלה.
גיחכתי והסתובבתי להמשיך לדדות בהירהור. פניתי לעמוד מול הגדה והסתכלתי על מי המעיין הריקים מאיש. רציתי להכנס כי דברים טובים תמיד קרו לי במים האלה, אבל היה קפוא וגם ככה עמדתי על דברים טובים השתנתה.
אז רק עמדתי שם ונתתי לזכרונות לעלות, מאמצת את עיניי לגדה בצד השני, שבה הייתי בפעם בראשונה עם דין. זכרונות של רגעים עפופים בתשוקה עלו בי והרגשתי פרפרים של התרגשות בבטני.
ואז הרגשתי את עצמי נדחפת.
התנועה הייתה מהירה והדבר הבא שהרגשתי זה את הרגל שלי נופלת על המים הרדודים בכאב. מצמצתי בהלם והרגשתי את כפור המים כנגד כל הרגליים שלי. הוצאתי את הטלפון שלי מהכיס האחורי שלי, שנרטב, והסתכלתי מעלה בהלם. חן עמדה על הגדה מעלי, מחופשת לארנבה (אם ארנבים היו מסתובבים בעירום), והסתכלה עלי בשנאה. ״זה אמור ללמד אותך להתרחק מחבר שלי.״ היא קראה לעברי.
פי נפער בהלם, רעדתי כולי, הידיים החשופות שלי זולגות, השיער שלי ספוג כמעט עד השורש והטלפון שלי מטפטף. בדקתי שהטלפון שלי עובד וראיתי את האור של המסך נדלק.
יש לה מזל!
אני לא מאמינה שהיא דחפה אותי למים הרגע! התחפרנתי והתחלתי לטפס במעלה הגדה, הג׳ינס שלי נצמד לרגלי בצמידות והגופייה הלבנה שלי שקופה מטיפות של מים. הידיים שלי נמלאו בבוץ כשטיפסתי.
כשעמדתי מולה לקח לי רגע לפעול לפי האנסטינקט שלי — לתפוס את השיער שלה ולמשוך, מנסה שהפרצוף שלה יגיע לרצפה. היא צרחה. אני נשבעת שרציתי לדרוך עליה. הייתי שיכורה וקפואה, הנעליים שלי היו בריכה של מים. היא דחפה אותי הרגע! היא משוגעת לגמרי!
היא צווחה בכאב ונסתה לדחוף אותי. היא הצליחה, די בקלות כי הייתי רזה וחלשה ממנה בהרבה. הייתי עלה נידף ברוח לעומת רוב האנשים, זה אף פעם לא שינה לי כי אף פעם לא חשבתי שאני אריב מכות עם מישהו. עמדתי מולה והיא דחפה אותי מהצוואר שלי שוב כשנסיתי להתקרב שוב. ליטפתי את צווארי בכאב והיא ליטפה את קרקפתה.
YOU ARE READING
עוד
Romanceהושלם. לריאן ודין היו החברים הכי טובים מאז שהם זוכרים את עצמם. לילה אחד של יותר מידי שתייה שם את הקשר בניהם במקום מביך במיוחד. הם מוצאים את עצמם מתגלגלים לקשר מסוג חדש - הם עדיין ידידים הכי טובים, אבל עכשיו הם גם שוכבים יחד, ואסור שאף אחד ידע על זה...
