אושר בכאב

פרק 8. על גג ניו יורק.

נקודת מבט דולורס:

חיוך עדין נפרש על שפתיי אבל מתעשת מהר כי אני שומעת מלא רכבים מגיעים ואכן כן יוצאים מתוכם מיליארד מאבטחים כאילו ירו לכיוון הבית הלבן או משהו מה כל המהומה.

אני סורקת את כל הגג לראות איך אוכל לברוח בשקט, העיניים שלי נעצרות על ירידה לקרקע בסולם שצמוד לקיר החיצוני של האחוזה, אני על קצה הגג מביטה כלפי מטה בסוף הסולם יש בקתה ומחוצה לה עומד מאבטח לוודא שאף אחד לא עולה או יורד.

מחפשת מה לזרוק כדי להסיח את דעתו אבל לא מוצאת הגג נקי מכל, אני מפזרת את שיערי שמתבלגן ברגע בגלל הרוח ומכוונת את הגומייה כמה סנטימטרים ממנו.

אלוהים בבקשה שזה יעבוד אני מכוונת את זה כמו שאמא שלי לימדה אותי להשתמש בחץ וקשת.

השומר מבחין בגומיה והולך לכיוון השיחים הירוקים והגבוהים לבדוק מה זה היה בזמן שאני מסתתרת שלא יראה אותי על הגג וידווח עלי

אני יורדת במהירות ואפילו מדלגת מעל כמה יתדות נוחתת נחיתה קשה על ברכיי אבל תופסת את עצמי כשידיו אוחזות באדמה, לא עוברת מחצית שניה והוא חוזר אני בנתיים נכנסת לתוך הבקתה ומסתתרת מתחת לשולחן הקטן

פעימות הלב שלי כבר מושמעות בקול, הנשימה שלי הופכת לכבדה יותר מה יקרה אם זה יהיה אחד מהאוייבים שלהם גם ככה אתנהג אני חייבת להתאפס על עצמי ומהר.

אני מרימה את עיניי במחשבה איך אוכל להסיח את דעתם ואז נתקלת בלחץ המצוקה שיש מתחת לשולחן של כל שומר אני לא חושבת פעמיים ולוחצת עליו

הצעקות מחוץ להקתה הלכו וגברו אני שומעת במכשיר הקשר שמונח על שולחנו שזה מגיע מהבקתה שלו וכדאי שכולם ילכו לשם, איפה שאני נמצאת

אני דוחפת את הדלת ויוצאת במהירות אבל כמו רוח אפריים כאשר כולם מתגודדים ומבינים שזה שווא אני מספיקה לברוח
הגשם מתקרב לפי הרוח הקרה שלא מפסיקה להעיף את שיערי לכל הכיוונים

שאר האנשים ברחוב כבר חוזרים לביתם או נכנסים למקום סגור

אני רצה ברחבי ניו יורק, ענן שחור מכסה את השמיים שמעליי רוח שמגיעה עד לשד עצמותיי אצבעותיי נהפכות כחולות יותר מרגע לרגע, אני ממשיכה לרוץ ללא הפסקה מתחבאת כל פעם שג'יפ שחור וגדול עובר על ידי.

הגשם מתחיל לרדת ואני מבינה שאני חייבת מקום מסתור ומהר, בלי אוכל מים או טלפון רק אני.

אני רצה בין מעברי החצייה והכבישים שאני כבר מדדה בשולי המדרכה בפחד ומתנשפת לקבל מעט אוויר לראותיי לבדוק איפה אני ומה אני יכולה לעשות עוצרת רגע לחשוב,

ואז עובר לידי ג'יפ שחור ענקי במהירות רבה ומתיז עליי את שלולית המים מעיר אותי ממחשבותיי אני רטובה למדי נעמדת ומביטה על הג'יפ שאני רואה במראות הצדדים את הנהג גם עיניו קולטות אותי.