נקודת מבט דולורס:
השעה שעת לילה מאוחרת אני ואון נמצאים מחוץ לבית שלנו שאני עוזרת לו להכניס את כל המזוודות לרכב, ״אני חייב להשאר להגן עלייך אני לא יכול ללכת דולו״ און אומר שעוצר אותי מסדרת את הבאגז׳ בזריזות.
״אתה יכול און תאמין לי שאתה יכול חוץ מזה אתם חייבים לעזוב״ אני אומרת בקול נוקשה.
״למה אנחנו צריכים לעזוב למה שאני לא אשאר ואלחם איתך עד שנהרוג אותו, את באמת לא מבינה שהמצב מסוכן דולורס״ און אומר וחוסם לי את הגישה אל תא המטען.
״הוא חושב שאתה מת!״ אני צועקת עליו ״הוא חושב שאתה מת הוא יודע שאמא מתה, ולגבי דאבי לא יקח לו הרבה זמן להציב אותה כפתיון ונקודת החולשה שלך״ אני אומרת בעצבים, כאלה שלא מאפיינים אותי כלל.
״מה לעזאזל דולורס״ הוא אומר וזז לי מהדרך.
כפיר זיו ובר נמצאים מאחוריי מוודאים שהוא מקשיב לכל דבר שאני רק אומרת ושהוא לא עושה בעיות כלל, בן הלך לעזור לדאבי לארוז כמה מזוודות והוא יביא אותה לפה שמכאן הם יסעו יחד למקום אחר וזמני.
אני וכפיר עומדים בצד ליד דלת הבית שלי ושל און, לכל אדם אחר לא יראה כמו בית כי זה קראוון בינוני, אבל מיינתי זה בית עולם ומלואו.
אפילו שלא היינו עניים אמא שלי אהבה שאנחנו חיים בפשטות במקומות נידחים עבור האימונים בשטחים הפתוחים ומקומות מסתור שאין סיכוי שאבי יגיע אליהם.
״את בטוחה שאת רוצה שהוא יעזוב, הוא מכיר אותו יותר ממך״ כפיר שואל אותי בלחישה שהוא כורך את ידו השמאלית סביב מותני, ״כן כפיר אני בטוחה, ואל תדאג כבר יש לי תוכנית מפורטת״ אני אומר אליו בקריצה
״מתי הספקת להכין תכנ-״ כפיר שואל בתדהמה אבל נקטע שאני יוצאת מידו ומתקדמת במהירות לרכב, בן ודאב הגיעו הוא רק נסע קצת כמו משוגע וכמעט עשה תאונה שעצר את הרכב עכשיו
״סליחה דאב אני מצטערת שלא יוצא לנו להיות עכשיו יותר ביחד״ אני רצה אליה אומרת ומחבקת אותה כאילו אנחנו מכירות שנים והיא הנחמה שלי, אני עוטפת אותה בדאגה.
״הכל בסדר דולורס, אני סומכת עלייך אפילו שאין לי מושג מה קורה כאן.״ היא אומרת בקול מודאג ועצוב, ״אנחנו נחזור ונתכנן את החתונה שלי ביחד!״ היא ממשיכה ופתאום נשמעת אופטימית
״אל תדאג און אני אעדכן אותך בהכל, רק תעדכנו שאתם מגיעים בשלום״ אני אומרת לו בעיניים עצובות ונותנת לו חיבוק ארוך, מפחדת שזה הרגעים האחרונים שנראה זה את זה לנצח.
כפיר מושך אותי לאחר כמה דקות כולם בוהים בעיניי האדומות מבכי שאני מתגברת עליהם מהר מאוד, זאת המלחמה שלי שהוכנתי אליה כל חיי בלי לדעת מי האוייב שלי.
YOU ARE READING
אושר בכאב
Actionהיא חגגה לפני יום את יום הולדתה ה23. דולורס לא תיארה לרגע שחייה יהפכו למסובכים... ברגע אחד הכל ישתנה. ״און תספר לי״ היא אומרת בקול נחוש ומפוחד, ״דולו״ אני אומר. לוקח נשימה עמוקה בטירוף ולבסוף אומר בצער ״היא לא הצליחה לשרוד את אחר הצהריים״. החיים של...
