אושר בכאב

פרק 39. הראשון שאני אוהבת.

נקודת מבט און:

דולורס קיבלה את השיחה וקול שונה עונה אליה, ״הלו״ היא אומרת וזה לא נשמע קולה של דולורס אבל אני מזהה את הקול הזה כשל משי בת דודתינו, אני מהנהן לעבר הבנים ומאשר לכפיר להמשיך לדבר.

כפיר אמר לה כמה מילים שידע שיגעו לה בלב ויגרמו לה לספקות ואולי לחזור בעצמה. אבל הוא גם דיבר מכל הלב והוא בסהכ באמת התגעגע אליה היה אפשר לראות עליו.

״כפיר אני בסדר״ קולה של דולורס נשמע לרגע מבועת ושבור לגמרי, היא ניתקה. אני לא יודע מה קורה אבל זה היה ניתוק לגמרי מפתיע ולא מתוכן בכלל. אבל מהשיחה הקצרה זיו כבר הספיק לעלות את מיקומן.

אנחנו מגיעים במהירות אל מתחם ׳המחסנים׳ והגענו מהר לעבר המכולות, שם אביה של משי עבד ובילנו שם בילדותינו הרבה. ידעתי שרק שם הן יכולות להיות.

אני יורד מהאופנוע ומזהה את הרכב של משי, מסמן לבנים שאפשר לרדת כי אנחנו במקום נכון והם יוצאים במהירות החוצה.

״תהיו רגע בשקט״ אני לוחש ומסמן לבנים. ״בואי נראה מה תעשי עכשיו״ קולו של דייגו נשמע מתוך המכולה ופרץ של צחוק נתקף על ידו.

יריה אחת, זה כל מה שהיינו צריכים לשמוע כדי להבין שהמצב חמור. כולנו השתתקנו במקומנו ולא זזנו, לפתע דלת המכולה נפתחה ומשי קרצה אלי ונעמדה לידי.

אני, משי והבנים עומדים מסתכלים על דולורס שחותכת את איבר מינו של דייגו ולבסוף מלקקת בהתגרות את הסכין.

המוח שלי אפילו לא מריץ תגובה, אני עומד שם ושותק.
״ננעל אותו כאן להלילה״ דולורס אומרת שמגיעה אלינו והיא נראת כל כך מעורבבת בכל כך המון רגשות

״מה?״ היא שואלת לפתע בהרמת גבה כאילו מה שהלך פה לגיטימי לגמרי. אני בטוח שגם לגברי המאפיה כאן משהו לא הסתדר.....

״לא יודעת למה הם כל כך בהלם אבל הראת לו מה זה ויצאת פצצת על. גם שאת מענה בן אדם. מונעת ממנו את היכולת שכל גבר חייב בחייו- לזיין״ משי אומרת בחיוך וקורצת לעברה

״שלא תעזי להעלם ככה בחיים שלך דולורס״ כפיר נאנח ונראה שירדה לו אבן מהלב. הוא חיבק אותה חיבוק גברי שעטף אותה למרות שהיא מלוכלכת מדם, הדמעות שלה עלו במעלה עינייה אבל התאפקתה לשמור את זה לבית.

היחס ביני לבינה היה קר, לא שכחתי לרגע את מילותיי ואני בטוח שגם היא לא,

״שלא תעזי להיעלם ככה בחיים״ אני מתפרץ ונראה שאין בה אוויר, אני מחבק אותה כל כך חזק והיא לבסוף מרימה את ראשה הטמון בצווארי מסתכלת לי בתוך העיניים ״עשינו את השלב הראשון״ היא אומרת לי בחיוך ודמעות של אושר

״לא דולורס את עשית את זה״ אני אומר ומחייך ״ואני פאקינג גאה בך״ ממשיך ומושך אותה חזרה לתוכי. משי הגיעה וחיבקתי אותה למרבה ההפתעה שלא ראיתי אותה בשנה האחרונה