אושר בכאב

פרק 44. נסיכה.

נקודת מבט און:

עברו שלושה חודשים מאז החתונה שלי ושל דאב.
את אבא שלי חזרנו לחפש מאז התקרית בבר שדולורס שמעה אותו דרך הטלפון של אחד מחייליו.

עקבותיו נעלמו כלא היו.

״מה אתה חושב שהיא תגיד?״ דאב שואלת בלחץ וניכר לשמוע לפי נשימותיה, ״משהו טוב אני מקווה״ אני אומר בחיוך של חשש שאני מגרד את עורפי

״אתם יכולים להכנס״ האחות קוראת לנו דרך דלת החדר ואנחנו קמים ממושב ההמתנה שלנו, דאב תופסת בידי חזק שהיא מובילה לכיוון החדר.

״בוקר טוב, את יכולה לשכב כאן ואתה יכול להיות לידה״ האחות אומרת בחיוך וניגשת למחשב, דאב נשכבת על המיטה ומהדקת את אחיזתה בידי

״תרימי קצת את החולצה ותורידי קצת המכנס״ האחות מבקשת מדאב בנחמדות ודאב ישר מהנהנת ומרימה את חולצתה.

שנחשפת הבטן הקטנה אני מסתכל עליה טאז על דאב וחיוכי גדל אני אוחז בידיה ושנינו שותקים נותנים לאחות להמשיך

״הכל תקין״ האחות אומרת בחיוך לסיכום הבדיקה ומגישה לדאב חתיכת נייר לנקות את הג׳ל מבטנה.
״רגע אבל מה יש לנו?״ דאב שואלת בקוצר רוח שמתיישבת על שפת המיטה אחרי שהסתדרה

״אתם רוצים לדעת?״ האחות שואלת בהרמת גבה ושנינו ממהרים להנהן בחיוך.

״בת, יש לכם בת מזל טוב״ האחות עונה בחיוך רחב ומגישה לנו את תצלומי האולטרסאונד.

״אומייגאד אני לא מאמינה״ דאב צועקת מאושר שאנחנו נכנסים לרכב, ״יהיה לי בת ואני אלביש אותה כמו נסיכה והיא תהיה הכי יפה בעולם״ דאב ממשיכה להתלהב ואני מסתכל עליה בחיוך נערץ.

״כן תהיה לנו בת קטנה שתרוץ לנו בין הרגליים״ אני אומר בחיוך, תופס את צווארה ומקרב את שפתיה אליי
״והיא תהיה הכי יפה בעולם כמו אמא שלה״ אני לוחש ונושק את שפתיה הרכות בעדינות

״אני מתה לספר לכולם״ היא מלמלת ואני מתחיל בנסיעה. בהחלט גם אני מת לספר לכולם.

בהתחלה דאב לא הרגישה טוב היא הקיאה בלי סוף והיה לו חום אפילו התווכחנו כי רציתי לקחת אותה למיון אבל היא סרבה בכל תוקף. שבועיים אחרי זה עבר לה והיא טענה שזה היה התקררות אבל ערב אחד הייתה לי הרגשה רעה והלכתי לקנות בדיקת הריון, התחננתי שהיא תעשה את הבדיקה אבל היא התנגדה. למחרת בבוקר חזרתי הביתה אחרי הפגישה וראיתי את דאב יושבת בוכיה בסלון.

״מה קרה דאב?״ אני שואל בדאגה וממהר להתיישב לידה ולחבק אותה, ״הכל בסדר און פשוט״ היא אומרת בשקט ומרימה את ראשה לעיניי, ״פשוט מה? תדברי כבר״ אני שואל בלחץ אבל היא מהנהנת וחיוך קטן עולה על שפתיה.
״באמת?״ אני שואל והיא מהנהנת, הדמעות שלי תוך רגע מוצאות את עצמן במורד לחיי. ״אני עומד להיות אבא״ אני צועק באושר ומרים את דאב אליי מסובב את שנינו.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

כולנו יושבים באחד משולחנות המסעדה בערב שישי, הסברנו להם שההזמנה היא בשל היום הולדת של דאב המתקרב.
המקום הומה אדם ויש המון מוזיקה באוזנינו אבל מרגיש שזה הזמן לספר על הנסיכה הקטנה.

אני נעמד ורואה את כולם מבולבלים, משי דולורס והבנים.

״טוב אז בשלושת החודשים האחרונים התלבטתי איזה מתנה להביא לאישתי ליום הולדתה ה24 שקורה עוד יומיים, חיפשתי את התכשיט הכי יקר, את הרכב הכי מפואר מה לא.״ אני מספר נלהב עוד רגע מגיע לנקודה אבל כולם מפוקסים

דאב נעמדת לידי ואוחזת בידי אני מסתכל עליה בחיוך וממשיך ״השנה שנינו קיבלנו מתנה ביום ההולדת שלה, מתנה ששווה יותר מהכל״ לחיוך שלי אין עוד מקום להתרחב יותר ממה שהוא עכשיו.

״אני לא מאמינה״ דולורס אומרת וקופצת ממקומה בהתרגשות ״אני אהיה דודה״ עיניה נוצצות והיא מתקרבת לחבק את דאב שמחייכת אליה גם, ״מזל טוב בן דוד״ משי אומרת בחיוך שקמה לחבק אותי. טוב עם הבנים הכל נשאר אותו דבר לחיצת יד, הנהון וחיוך קטן.

כולם חוזרים לשבת במקומתם והאוכל הגיע, ״רגע״ דולורס עוצרת בפתאומיות וגורמת לכולנו להדרך, היא מניחה את ידה על חזהו של כפיר כאילו עוצרת אותו, כולנו נהיים מבולבלים ואז היא ממשיכה בנחת והתרגשות מוזרה ״מה יש לכם״

״נשבע לך שאת תהרגי אותנו בסוף״ זיו אומר בייאוש ואדישות וממשיך לאכול מן חתיכת הסטייק שנמצאת לו על הצחלת, ״כן דולורס״ כפיר מסכים וחוזר לאכול

״נו אבל היא צודקת מה יש לכם?״ משי שואלת גם, ״בת״ דאב אומרת בעדינות וחיוך גדול.

החיוך של כולם עלה ורק על שפתיה של דולורס עלה חיוך שבא לעקוץ ואכן כן היא עוקצת ״דאב תקווי שהיא תהיה דומה לך כי אם היא תהיה דומה לאבא שלה הילדה תשאר רווקה לנצח״
______________________

אזזז לדאב ואון יש בת קטנה בדרך, ואיך אתם חושבים שיקראו לה? או מה יהיה בהמשך עם אביהם של דולורס ואון?
תודה רבה על הצפיות אני מעריכה את זה🙏🏼
אשמח לתגובותיכם אז אל תשכחו להגיב🙌🏼
שבוע טוב❤️❤️👑